הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 9
- עו"ד נועם קוריס- פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוק... חלק 1
- עו"ד נועם קוריס - פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החו... חלק 2
- עו"ד נועם קוריס- הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי... חלק 3
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 4
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 5
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פר... חלק 7
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 8
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כל... חלק 9
לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00
- פרוטוקול הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי מיום 1...
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 2
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 3
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 4
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 5
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 7
- מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'
סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016
נכחו:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר
עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
|
–
|
מיכל אלבז
|
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים
|
–
|
איתי הס
|
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
|
–
|
בן ציון פיגלסון
|
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
|
–
|
יוסף חיים זינגר
|
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר
|
–
|
טדי שוראקי
|
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
עדנה מרציאנו
|
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
עדי כהן אמין הגר
|
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
יוסף פולסקי
|
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
|
–
|
אופירה ריבלין
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
יעל שני
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
מיכל סיני לויתן
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
שירלי אבנר
|
שדלן, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
פרופסור שלום לרנר
|
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
מירב אביטל מגן
|
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
לבנת קופרשטיין דאש
|
ההסתדרות הכללית החדשה
|
–
|
גלילה הורנשטיין
|
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
|
–
|
ענת פילצר סומך
|
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח
|
–
|
ירון אליאס
|
סמנכ"ל עמותת ידיד
|
–
|
רן מלמד
|
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין
|
–
|
חנה אפרת קומט
|
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
|
–
|
פינחס מיכאלי
|
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
|
–
|
יצחק רייס
|
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
|
–
|
שי קידר
|
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד
|
–
|
עופר שפירא
|
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי
|
–
|
עידית לב
|
סגנית מנהלת גבעת הפרחים
|
–
|
אילת מיזלין
|
חקלאית
|
–
|
נעמה מיזלין
|
עורכת דין
|
–
|
דנה צדוק
|
עורכת דין, עמותת CFOS
|
–
|
קרן רייבך סגל
|
ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי
סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף
רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי
יוסף חיים זינגר:
המילה עובדים בבירור נכונה גם בקרם-דאון. בניסוח של הצעת החוק זו
באמת הייתה תקלה, כי כשכתבנו את תחילת הסעיף: על אף
הוראות סעיפים 85 ו-86, אמרנו שהסעיף הזה, שהוא 87,
לא מתייחס למה שנאמר בסעיף 86(ב), שבו דובר במפורש על
עובדים, ועליו דיברנו. אני מקבל את ההערה, גם בקרם-דאון צריך להתייחס באותו האופן, במסגרת אותם שיקולים, גם לעובדים. אני חושב שהתיקון
הקטן שאומר: על אף הוראות סעיפים 85 ו-86(א) פותר את זה. נבדוק את זה בניסוח, אם זה לא מספיק פותר את זה, ננסח את זה באופן ברור יותר.
גור בליי:
אפשר להכניס את זה ברישה.
קרן רייבך סגל:
היו"ר
אורי מקלב:
(2) ברישה. אנחנו נמצאים במצב שבו לא בטוח שיש הערכת שווי של התאגיד למרות שכבר היו אספות נושים, וההליך הזה מתקדם. גם מבחינת לוחות זמנים
וגם לעצור פה, זה לשלם הרבה כסף ולחכות הרבה זמן להערכת שווי של תאגיד, ולא בטוח שזה נכון. - - - של תאגיד שעיקר הנכסים שלו הם נכסי נדל"ן, ואפשר להסתפק בשמאות של נכסי
נדל"ן, והערכה אחרת.
היו"ר
אורי מקלב:
יש גם שיקול דעת לבית משפט, לכן נכתב במידת הצורך.
גור בליי:
זה במידת הצורך. לכן זה נכנס במידת הצורך.
לא נכון, אבל - - -
(היו"ר ניסן סלומינסקי, 14:39)
קרן רייבך סגל:
בדיוק, לא עשו הערכת שווי,
בדיוק מאותן סיבות. אם בית המשפט מרגיש צורך בהערכת שווי
– ברגע שכותבים את זה כאן, יש לזה איזשהו - - -
גור בליי:
אבל זה הועתק מתיקון 19.
קרן רייבך סגל:
ב-(יג) היה תיקון וגם היה צורך
בהסתייגות - - - לאו דווקא הערכת שווי. - - -
להערכת שווי של התאגיד, שלא היה קודם, בעיני יוצר
פה מכשלות שהן - - -
גור בליי:
לא, לא, זה אותו דבר, זה
היה כתוב: בין השאר, וכלל הנדרש, על יסוד הערכת
שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין.
קרן רייבך סגל:
לא השתמשו בזה בדיוק מהסיבה שזה בלתי פרקטי לחלוטין, ולשים את זה כאן נראה לנו מיותר. יש לי עוד בעיה עם (2)(ב). (2)(ב) מדבר על הרבה
מאוד הסדרים שבהם כן משאירים משהו לבעלי המניות.
למשל, ממירים חוב למניות וכן משאירים מניות לבעלי
המניות של התאגיד. יש כל מיני הסדרים אחרים שאנחנו עושים. הסעיף הזה אומר אנחנו נאשר הסדרים, גם אם הם לא עברו ברוב הנדרש, ביד רחבה באופן יחסי, וחס וחלילה, שלא יישאר איזשהו
פתית החזקה למי שהיה בעל תאגיד קודם, כי אז זה
יוביל לזה שחייבים את כל נושי העבר לשלב. זה נראה קצת קיצוני בסעיף שדווקא אמור
להיות ליברלי.
שלום לרנר:
אבל אין להם זכויות. אם לא כל הנושים – הרי הנושים קודמים - - - אם לא כל הנושים נפגעים
במלואם, אז למה - - -
זה לא הגיוני שיכפו נושים, ונושה לא יקבל את מלוא החוב
שלו.
יוסף חיים זינגר:
למה משהו צריך להישאר?
יוסף חיים זינגר:
בשביל מה?
קרן רייבך סגל:
כרגע אתה יכול לאשר גם בחריגה אם אנשים לא הסכימו, למעט מקרים שבהם נגיד הם היו בחוב למניות, - - - הוא מוציא פלח שלם של הסדרים שאנחנו עושים היום, שכן - - - אי-אפשר לאשר, אלא אם זה ברוב הנדרש.
קרן רייבך סגל:
זה רק אם אין שום דבר.
גם בארצות-הברית, שזה המקור - - -
אורי מקלב
(יהדות התורה):
מה זה משהו? כשאת אומרת משהו - - -
אורי מקלב
(יהדות התורה):
מה זה משהו? משהו זה גם לא הגדרה.
בסוף יש פה אמירה ערכית,
שזה לא הגיוני שנושה יוותר על משהו, בעל מניות,
שנשאר לו משהו. גם בעולם של המשפט המשווה יש את כלל
העדיפות - - - הוא נמצא בארצות-הברית, ולקחנו אותו
בצורה מרוככת יחסית. את המינימום הזה של בעלי
המניות - - -
קרן רייבך סגל:
זה מרוכך?
יוסף חיים זינגר:
ענת פילצר סומך:
אני מסכימה אתך ומחזקת את ידייך.
גור בליי:
אבל זה בגלל אלמנט הכפייה.
מה שחריג פה זה שאתה כופה על הנושים לוותר על משהו.
עד כמה שאני מבין, בארצות-הברית זה עוד יותר. אתה
לא יכול לרדת שכבה בלי שהשכבה מעל קיבלה הכול. יש איזשהו משחק מסוים, אבל בוודאי
לרדת מרמת הנושים לבעלי המניות – שוב, אתה לא כופה
עליהם כל זמן שהם לא קיבלו הכול.
קרן רייבך סגל:
אבל מה אתה אומר? אתה אומר אם במקרה יש הסדר שהוא הסדר שלא עבר באספות, אבל במסגרתו לא נותנים שום דבר לבעל מניות, את זה בית המשפט יעשה עכשיו. אם זה
יותר טוב מפירוק, הוא יאשר אותו. אם במקרה הוא עבר כמעט ברוב הנדרש, היה חסר רסיס,
ובמקרה בהסדר הזה נשאר אחוז וחצי לבעל המניות בחברה,
בכלל אי-אפשר להשתמש בסעיף הזה.
אנחנו כן רואים את זה כסביר.
גור בליי:
יוסף חיים זינגר:
אני לא חושב שצריך להגדיר את זה.
אתם רוצים להשאיר את זה - - -
יוסף חיים זינגר:
אני לא חושב.
גור בליי:
לא מופיע?
יוסף חיים זינגר:
אני לא חושב.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
יוסף חיים זינגר:
אני לא יודע להגדיר את זה.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
גלילה הורנשטיין:
ימנה מומחה.
גור בליי:
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
יוסף חיים זינגר:
שמאי, בית המשפט, מעריך שווי.
מומחה מטעם בית המשפט.
השופט פונה ומבקש ממישהו?
גלילה הורנשטיין:
ויכול להיות שכמה אנשים יתנו שווי שוק שונה?
זה גם קורה.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אני חושב שעדיף לא לנגוע בזה.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
לא ניגע בזה. אם לכם זה טוב, אז - - -
גור בליי:
יוסף חיים זינגר:
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה