נ. קוריס עורכי דין: עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, חלק 8

הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 8

עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 10

לפרוטוקול מס' 275

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 8

המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס

מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)

דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות ב')

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'

סדר היום:

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016

נכחו:

חברי הוועדה:

ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים	–	מיכל אלבז
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים	–	איתי הס
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים	–	בן ציון פיגלסון
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים	–	יוסף חיים זינגר
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר	–	טדי שוראקי
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי	–	עדנה מרציאנו
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי	–	עדי כהן אמין הגר
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי	–	יוסף פולסקי
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל	–	אופירה ריבלין
המחלקה המשפטית, בנק ישראל	–	יעל שני
המחלקה המשפטית, בנק ישראל	–	מיכל סיני לויתן
המחלקה המשפטית, בנק ישראל	–	שירלי אבנר
שדלן, איגוד הבנקים בישראל	–	פרופסור שלום לרנר
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל	–	מירב אביטל מגן
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל	–	לבנת קופרשטיין דאש
ההסתדרות הכללית החדשה	–	גלילה הורנשטיין
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות	–	ענת פילצר סומך
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח	–	ירון אליאס
סמנכ"ל עמותת ידיד	–	רן מלמד
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין	–	חנה אפרת קומט
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין	–	פינחס מיכאלי
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל	–	יצחק רייס
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים	–	שי קידר
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד	–	עופר שפירא
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי	–	עידית לב
סגנית מנהלת גבעת הפרחים	–	אילת מיזלין
חקלאית	–	נעמה מיזלין
עורכת דין	–	דנה צדוק
עורכת דין, עמותת CFOS	–	קרן רייבך סגל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ייעוץ משפטי:

גור בליי

נעמה מנחמי

סגנית מנהל הוועדה:

נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:

הילה מליחי

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 8

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אם אתה רוצה לפתוח את הוגנות התהליך, אז נצטרך לכתוב כאן רשימה מפה ועד להודעה חדשה, ותמיד יהיו דברים שלא נכניס.

רן מלמד:

אז למה אתה מכניס בכלל את העובדים ואת טובת הציבור פה? כי אין לזה משמעות.

קריאה:

אז נוריד את העובדים.

רן מלמד:

נכון, בואי נוריד עוד כמה דברים. בואי נשאיר הסדרי טייקונים - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לכן אמרתי שגם, ברגע שאתה מפרט, זה ממעט, ולכן ביקשתי מהם שיכתבו בצורה כזאת שגם לא ימעט.

ענת פילצר סומך:

אני מבקשת, אם אפשר, לומר משהו. אני לא סבורה שזה ממעט, אני סבורה להיפך, שזה מעניק. מכלל שיקולי הרשות שבית המשפט רשאי לקחת בחשבון, יש מעין שני שיקולי על, שהם שני אלה - - - ואני סבורה שלפני שיקולי העל האלה צריך להכניס גם את הרעיון הכללי שעומד בבסיס כל תכנית כזו, שזו ההוגנות המהותית של התכנית הזו, הכלכלית.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ההוגנות נכנסת, היא מתחייבת.

רן מלמד:

ההוגנות נכנסה שם. ההוגנות נכנסה שם.

ענת פילצר סומך:

לא בהליך, במהות.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רבותי, בואו נסכם כך: מה שאנחנו ביקשנו – א', אנחנו כן מכירים בהבדל בין מה שהוא חייב לבין מה שהוא רשאי. אני לא צריך לפרט לו מה הוא חייב, אני לא מפרט לו מה ההוגנות. כל אדם הגון יודע מה זה הוגנות, אני לא צריך לפרט לו. האמת היא שגם ברשאי יכול להיות שלא הייתי צריך לפרט, אבל אני לא יכול לכתוב רשאי, אני צריך לכתוב מה רשאי. אז נתנו דוגמאות, דוגמיות. יכול להיות שהנוסח שכתוב פה הוא לא נוסח שבאופן חד-חד-ערכי הוא מה שאנחנו מתכוונים. אז אמרנו שבו ותמצאו איך לנסח את זה בצורה כזאת שתהיה לו את המשמעות שאנחנו מתכוונים אליה.

גור בליי:

"סייג לאישור תכנית בידי בית המשפט –

88. בית המשפט לא יאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית".

יוסף חיים זינגר:

זה סוג של פירוט לרעיון הבסיסי של ההוגנות. סעיף 88 הוא מקרה קונקרטי של חוסר הוגנות ברור, כי מה הוא אומר? הוא אומר גם אם כל האספות יאשרו, אבל אם אחד הנושים במסגרת התכנית מראה שהוא מקבל פחות ממה שהוא היה מקבל בפירוק, זה אומר שיש פה משהו לא הוגן. הרעיון הבסיסי ששווי פירוק זה הבסיס. אם לא יהיה שיקום, כל אחד יקבל שווי פירוק. הדלתא שבין הפירוק לתוספת של ההבראה, אותה אפשר לחלק, אבל אי-אפשר לקחת ממישהו את המינימום, שזה שווי הפירוק, וזה מה שהסעיף אומר. גם בזה אין חידוש, זה סעיף שמקביל לסעיף הקיים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני אתחלף עם אורי. יש לנו כינוס בנושא של הרב קוק. יש כאן כנס גדול שהתחיל מוקדם. הוא היה אמור להסתיים ב-15:30, אבל אומרים לי עכשיו שהוא יסתיים ב-15:00 ואני חייב להיות שם קצת. אורי, תחליף אותי.

(היו"ר אורי מקלב, 14:23)

גור בליי:

אנחנו בסעיף 88.

היו"ר אורי מקלב:

תמשיכו, אני אשתלב.

גור בליי:

הסברת את 88, אני מניח שאין הערות, אז 87.

היו"ר אורי מקלב:

אין הערות, אז נמשיך הלאה.

גור בליי:

"אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאספות הסוג –

87. על אף הוראות סעיפים 85 ו-86, רשאי בית המשפט לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה באספות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם מתקיימים כל אלה" – פה זה בהצעה הממשלתית, אנחנו מציעים למחוק את זה, אבל תיכף נדבר על זה. אני אקריא לצורך הדיון את הנוסח בכחול.

(1) בהצעה תמכו, בכל אספות הסוג יחד, מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים בכל האספות; לעניין זה, ״מצביעים״ למעט מי שנמנעו בהצבעה;

(2) בית המשפט שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי הצעת התכנית לשיקום כלכלי הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד באספת סוג שלא אישרה אותה (בפסקה זו - אספה מתנגדת)" - - -

היו"ר אורי מקלב:

גם אם אין בכלל חצי, לא משנה כמה יש. לא קשור בתוצאות ההצבעה.

גור בליי:

זה מאפשר לכפות גם אם האספה - - -

היו"ר אורי מקלב:

לבית המשפט יש את הסמכות, לא קשור בכלל להצבעה.

גור בליי:

לבית המשפט יש את הזכות לכפות גם אם הפסידו.

היו"ר אורי מקלב:

רק תסביר מה זה בדיוק מחצית. רוב ומחצית זו שאלה של – בהצעה של הממשלה, מה זה מחצית ורוב?

יוסף חיים זינגר:

אנחנו רוצים לוותר על זה בין כה וכה, אנחנו מסכימים.

גור בליי:

מחצית מכוח האדם זה בעצם מחצית מהחוב. נאמר שהם חייבים 100, אז בסוג מסוים של נושים, נושים שמחזיקים יותר מ-50 – אבל במקרה הזה, ב-(1) זה מחצית לאורך כל מיני אספות, אז זה לערבב תחומים.

- - "ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן" – הצעת תכנית הוגנת וצודקת. בית המשפט שוכנע שהיא הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר תאגיד באספת סוג שלא אישרה אותה (בפסקה זו - אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:

(א) אם לא תאושר תכנית שיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באספה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;

(ב) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;

(ג) לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, ״שווי הנכס המשועבד״ - שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שתאושר ההצעה בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם חל על הנכס שעבוד צף - בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244".

יוסף חיים זינגר:

אני אסביר הערת נוסח קטנה שהעירו לי פה, על אף הערות סעיפים 85 ו-86, מן הראוי שזה יהיה 86(א), כי אחרת אני ממעט את הצורך - - -

גור בליי:

את הצורך לבדוק את ההוגנות.

יוסף חיים זינגר:

אנחנו נוסיף 86(א). במהות, זה סעיף הקרם-דאון. זה סעיף שמאפשר לאשר הצעה, גם אם לא כל האספות שמייצגות את כל הסוגים של הנושים קיבלו את ההצעה. הוא חוזר על סעיף שהיה בתיקון 19 לחוק החברות. הוא מעתיק אותו עם כמה שינויים. אם תרצה, אני אסביר את הכול, ואם לא, אני רק אסביר את השינויים. אני אסביר את השינויים. שינוי אחד זה הצעת הוועדה למחוק את התנאי הראשון של רוב כללי בתוך כל האספות. הסעיף הזה חוקק במסגרת תיקון 19, והייתה עליו הרבה ביקורת, גם אקדמית וגם מהשוק. הטענה הייתה שאנחנו מערבבים תפוחים ותפוזים, כי כל אספה מייצגת אינטרס אחר, וכשאתה לוקח רוב - - -

היו"ר אורי מקלב:

אתה מסביר למה הורדתם.

יוסף חיים זינגר:

כן, למה הורדנו, ולכן אנחנו חושבים שזה נכון.

היו"ר אורי מקלב:

אם מישהו ירצה לשאול למה הורדנו, אז הבנו.

יוסף חיים זינגר:

(2) נשאר. בסעיף קטן (2)(א) גם חידדנו, יחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, זה לא אם לא תאושר ההצעה לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד, כי מאוד קשה לדעת; אם לא תאושר ההצעה, אולי יבוא משהו אחר. קשה לעמוד בתנאי הזה, לכן הכוונה שאם לא תאושר תכנית שיקום כלכלי כלשהי, כלומר, אם לא תהיה תכנית, אז לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד. מעבר לזה, השארנו את הצו כמעט אחד לאחד כמו תיקון 19.

היו"ר אורי מקלב:

לפי הסדר, אנחנו נתחיל מצד שמאל. בבקשה.

שלום לרנר:

אני מבקש להוסיף רק מילה אחת בלבד שתחסוך דיונים. בסיפה של סעיף קטן (ג) כתוב אם חל על הנכס שעבוד צף. אני מבקש להוסיף את המילה בלבד, כי בדרך כלל, בפרקטיקה, לטובת בנקים, חוץ מזה שיש להם שעבודים ספציפיים על נכסים שונים, יש עוד שעבוד צף כולל. הכוונה של ההוראה, גם בהסכם - - -

יוסף חיים זינגר:

מבחינתי מקובל.

היו"ר אורי מקלב:

בלבד.

גור בליי:

להבדיל ממצב שיש שעבוד קבוע, ואז אתה נותן לו 100%.

שלום לרנר:

רק את המילה בלבד.

גלילה הורנשטיין:

למה הכוונה?

שלום לרנר:

הכוונה היא שבפרקטיקה על הרבה מאוד נכסים יש בו זמנית גם שעבוד צף וגם שעבוד קבוע. מה שאומר סעיף ההפניה לסעיף 244 שבשעבוד צף נושים מובטחים לא גובים את מלוא חובם, אלא רק 75%. זה בסעיף 244. אז יש פה משהו כנגד הנושים המובטחים, שאם זה שעבוד צף, אז מתחשבים במה הם היו מקבלים בפירוק. בפירוק הם לא היו מקבלים 100%, אלא רק 75%, אבל זה בשעבוד צף. בניסוח לא שמו לב שבפרקטיקה ברוב המקרים על אותו נכס יש גם שעבוד צף וגם שעבוד קבוע. והכוונה הייתה שיש שעבוד צף בלבד, שהוא לא משועבד.

נעמה מנחמי:

יכול להיות שיש שיעבוד קבוע בסכום מאוד קטן, שהוא לא רלוונטי באמת, ואז אנחנו פוטרים את השעבוד הצף מה-25% קיזוז. צריך לראות איך - - -

יוסף חיים זינגר:

אנחנו נעבוד על הניסוח.

שלום לרנר:

מה היא אמרה?

היו"ר אורי מקלב:

אומרת נעמה שיכול להיות שהשעבוד, לא הצף, הוא שעבוד מינימלי, הוא לא אמתי.

יוסף חיים זינגר:

הוא קטן, וזה שומר לו על כל - - -

גור בליי:

שזה פודה אותו. גם אם יש שעבוד קבוע על אחוז קטן – ככה אני מבין - - -

נעמה מנחמי:

לא, על חוב שהוא מאוד קטן. כלומר, אני לוקחת על חוב של עשרה שקלים נכס ששווה מיליון, ואז פטרתי את הנכס של המיליון מחובת הקיזוז של 25%.

היו"ר אורי מקלב:

צריך לשנות את הניסוח. הבנו שאנחנו לא רוצים להחיל את זה על זה.

יוסף חיים זינגר:

אנחנו נעבוד על זה.

נעמה מנחמי:

עד עכשיו הייתה הלימה, אבל עכשיו, כשהצעת החוק הזאת מתייחסת שונה לשעבוד צף ולשעבוד קבוע, יכול להיות שלא תהיה הלימה יותר.

עופר שפירא:

אני חושב שכל מי שעוסק בתחום – אפשר לראות את זה בדוח של ועדת אנדורן, שישבה על הנושא של תהליכי הסדר בחברות בקשיים – יכול להצביע על שני כשלים שקיימים היום בהסדרים האלה, או שני כשלים עיקריים. אחד זה לוח הזמנים שהתהליך הזה לוקח. לוח זמנים בדרך כלל גם אומר הרבה מאוד כסף לכל מיני אנשים שעובדים במסגרת התהליך. והעניין השני זה חוסר ודאות לגבי תוצאות ההליך, כי במצב החוק הקיים, חלק מהשחקנים נכנסים לעסקאות, בדרך כלל עסקאות מימון או השקעה בחברות על בסיס - -

היו"ר אורי מקלב:

מה ההערה שלך לסעיפים האלה?

עופר שפירא:

- - אני מגיע. על בסיס נתונים מסוימים, וכשמגיעים ההליכים, כל אחד טוען מה שהוא רוצה כדי לשפר את מצבו. הביקורת שספי ציין קודם, שהובאה לגבי סעיף 350(יג), שהוא הסעיף המקורי שהיה כתוב לפני המחיקות, הייתה בגלל זה שלא רק שזה לא קיצץ את ההתדיינויות, זה מוסיף עוד התדיינויות ופותח פתח להתדיינויות נוספות. ההערה שלי היא שעכשיו, עם המחיקות האלה, זה בכלל הופך את כל התהליך לתהליך עם חוסר ודאות מוחלט של השחקנים השונים מה בדיוק הכוח שלהם. אני חושב שזה יוצר בעיה גדולה מאוד מבחינת לוחות הזמנים. וזה למה? מכיוון שכל עוד יש כלל – נקרא לו הכלל של העולם הישן – שיש אספות נושים, ולאספות הנושים מביאים הצעה, והן מאשרות או לא מאשרות, והן יחליטו מה שהן יחליטו, וזה הולך לבית משפט, בדיון בבית המשפט, בית המשפט לא מנסה להחליף את שיקול הדעת שלו, אין שיקולים אחרים בדרך כלל, אלא אם כן שיקולים ציבוריים, כמו שהוצגו פה קודם.

מה שכתוב כאן כרגע, אחרי המחיקה – הוציאו אפילו את הסיבה שהייתה להקלות הקודמות, שזה הבראה. במקרה הזה יכולה להיות תכנית שנכנסת להגדרה של שיקום כלכלי. אני מזכיר עוד פעם את ההערה של הפעם הקודמת שההגדרה בסעיף (2) היא הגדרה כל כך רחבה שכל המשך פעילות של החברה כעסק חי כבר נחשבת שיקום כלכלי. בעצם קיימנו את כל התהליך, כינסנו את האספות, שמענו מה האספות אומרות, הגענו לרגע האמת, הגענו לבית המשפט, ועכשיו לבית המשפט יש סמכות להגיד אני חושב שאפשר להגיע לזה בדרך שונה, שלא להתחשב בכלל במה שהאספות אומרות, גם אם אין רוב.

היו"ר אורי מקלב:

אז ההצעה שלך היא לבטל את האפשרות?

עופר שפירא:

בדיוק. אני חושב שאפשר לקבוע חריג אך ורק למקרה שבו יש תהליך של הבראה. החריג צריך להיות מצומצם, שהוא מיועד אך ורק למקרה שמה שמוצע במסגרת התכנית היא הבראה של עסקי החברה והמשך הפעילות שלה לאורך זמן, שזה ערך שאולי מצדיק סטייה מהכללים שאמרו קודם. אבל סתם לפתוח את שיקול הדעת באופן מוחלט, זה אומר שכל התהליך שנעשה עד סעיף 88 הוא תהליך שבסוף יגיע לדיון עוד פעם כשכל הצדדים שולחים את עורכי הדין שלהם, וכל אחד טוען מה שהוא רוצה, ובית משפט יכריע.

היו"ר אורי מקלב:

יש כאן נושא של לוח זמנים?

יוסף חיים זינגר:

לוח הזמנים הוא אכן בעיה. אני לא חושב שהוא קשור לסעיף הזה. יש ניסיון לפתור אותו בחלקים אחרים.

עופר שפירא:

זו בעיה.

גור בליי:

להבין את ההערה. הביקורת שלך היא גם על 350(יג), או שאתה מדבר על מחיקה ספציפית פה, שהיא הבעייתית. נגיד שהיינו משאירים את 350(יג) כמו שהוא, ההערה עדיין הייתה עומדת בעינה?

עופר שפירא:

350(יג) פותח פתח לטענות ולהארכת לוח הזמנים בדיעבד שלא היה קודם, אבל אפשר לפחות להצדיק את זה באמירה שהאינטרס הציבורי הוא שתהיה הבראה. אם הורדת את ההבראה, למה לשלול את כל התהליך? היית יכול להגיד מההתחלה שכל אחד יטען את הטענות שלו, ובית המשפט יכריע.

גור בליי:

זה חוזר להערות שלך על ההגדרה של תכנית שיקום כלכלי.

היו"ר אורי מקלב:

הוא אמר את זה. הוא אמר שהוא חוזר על מה שהוא אמר אז.

עופר שפירא:

בהינתן שגם ההגדרה הבסיסית של תכנית שיקום כלכלי פתוחה והיא כוללת גם תהליכים אחרים, אז הסעיף הזה כמו שהוא כתוב כרגע, אחרי המחיקות, הופך את ההליך להיות הליך ארוך ללא ודאות בתוצאות שלה. אני יכול לומר שאם אתה עורך דין, ויבוא אליך נושה וירצה לדעת מה כוחו במסגרת המסה הענקית של הנושים של החברה, התשובה היא שאתה לא יודע, בוא ננסה, נראה מה נצליח. זאת התשובה. וזו לא אמורה להיות התוצאה בחוק מפואר כזה.

יוסף חיים זינגר:

אני אענה בקצרה. היה דיון ארוך מאוד על הנושא של הסעיף הזה במסגרת תיקון 19, כמה דיונים, ולטענות האלה יש משקל. בסופו של דבר – וזה גם המצב בארצות-הברית – הוחלט ללכת על המהלך הזה. בסך האיזונים הכולל, אני חושב שהוא מהלך נכון. המחיקה שהציעה הוועדה ביחד אתנו לא נראית לי משנה במהות שלה דבר.

היו"ר אורי מקלב:

בפרקטיקה היומיומית, כמה זמן אחרי התיקון – מתי יהיה התיקון?

יוסף חיים זינגר:

למיטב ידיעתי, השתמשו בסעיף הזה פעמיים בתיקון 19 לפני שלוש שנים. זה לא כל כך הרבה. אני לא חושב שזה מה שעושה את ההבדלים בלוחות הזמנים. לגבי הטענה על הגדרת שיקום כלכלי, אנחנו דיברנו על זה.

גור בליי:

ישבנו על זה קצת. יש מקום למחשבות להכניס עסק חי, או עסק בר קיימא, או משהו כזה. לעשות את התיקון ברוח הדברים שהצעת בפעם שעברה.

היו"ר אורי מקלב:

תעשו את זה בהזדמנות אחרת. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

רן מלמד:

אני רוצה בקשה קטנה לגבי סעיף (ג), למרות שבין הנושים המובטחים נמצאים גם העובדים, הייתי מבקש להכניס אותם בשמם כדי שיהיה ברור.

יוסף חיים זינגר:

הם לא נושים מובטחים.

רן מלמד:

הם לא נושים מובטחים?

יוסף חיים זינגר:

לא.

רן מלמד:

אז אני חושב שצריך לעשות סעיף (ד) לגבי העובדים. אני חושב שצריך לעשות סעיף (ד) לגבי העובדים.

גלילה הורנשטיין:

בדין קדימה. הם כן נחשבים מובטחים. מה זה מובטחים? שאדוני יבהיר מה זה מובטחים.

שלום לרנר:

יש הגדרה בסעיף.

היו"ר אורי מקלב:

רן הבין שכן, והוא רצה לציין את זה באופן מיוחד. ספי אומר שלא.

רן מלמד:

אתה אומר שלא. אז אני חושב שאחד מהשיקולים שהשופט יכול לקבל החלטות שסותרות כל החלטות שהתקבלו או הצבעות שהתקבלו באספות, צריך להיות מבוסס גם על הזכויות של העובדים.

יוסף חיים זינגר:

אני חושב שההערה נכונה. תיקנו את זה ברגע שכתבנו על אף הוראות סעיפים 85 ו-86 והעברנו את זה ל-(א), זו הערה שקרן העירה מקודם. זה נכון שגם בקרם-דאון, את מה שדיברנו עליו קודם גם צריך לשקול.

רן מלמד:

למה לא לכתוב את זה בבירור?

יוסף חיים זינגר:

לכן בבואו לאשר את זה, הוא - - -

רן מלמד: