הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 10
- עו"ד נועם קוריס- פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוק... חלק 1
- עו"ד נועם קוריס - פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החו... חלק 2
- עו"ד נועם קוריס- הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי... חלק 3
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 4
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 5
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פר... חלק 7
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 8
- עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כל... חלק 9
לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00
- פרוטוקול הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי מיום 1...
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 2
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 3
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 4
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 5
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 7
- מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'
סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016
נכחו:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר
עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
|
–
|
מיכל אלבז
|
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים
|
–
|
איתי הס
|
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
|
–
|
בן ציון פיגלסון
|
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
|
–
|
יוסף חיים זינגר
|
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר
|
–
|
טדי שוראקי
|
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
עדנה מרציאנו
|
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
עדי כהן אמין הגר
|
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
|
–
|
יוסף פולסקי
|
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
|
–
|
אופירה ריבלין
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
יעל שני
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
מיכל סיני לויתן
|
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
|
–
|
שירלי אבנר
|
שדלן, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
פרופסור שלום לרנר
|
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
מירב אביטל מגן
|
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
|
–
|
לבנת קופרשטיין דאש
|
ההסתדרות הכללית החדשה
|
–
|
גלילה הורנשטיין
|
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
|
–
|
ענת פילצר סומך
|
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח
|
–
|
ירון אליאס
|
סמנכ"ל עמותת ידיד
|
–
|
רן מלמד
|
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין
|
–
|
חנה אפרת קומט
|
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
|
–
|
פינחס מיכאלי
|
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
|
–
|
יצחק רייס
|
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
|
–
|
שי קידר
|
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד
|
–
|
עופר שפירא
|
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי
|
–
|
עידית לב
|
סגנית מנהלת גבעת הפרחים
|
–
|
אילת מיזלין
|
חקלאית
|
–
|
נעמה מיזלין
|
עורכת דין
|
–
|
דנה צדוק
|
עורכת דין, עמותת CFOS
|
–
|
קרן רייבך סגל
|
ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי
סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף
רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי
אורי מקלב
(יהדות התורה):
נעמה מנחמי:
זה הנושא של העובדים. זה נושא העובדים.
גור בליי:
"כוחה של
תכנית לשיקום כלכלי שאושרה –
89. (א) תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן
זה מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים.
(ב) תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה
אין בה כדי לפטור את התאגיד מתשלום עונשי".
כתוב תשלום עונשין.
תכנית לשיקום כלכלי זו לא תשובה. אי-אפשר לפטור מתשלום עונשין. סעיף קטן (א) הוא טריוויאלי, הוא אומר מה התכנית, היא מאושרת ויש לה תוקף. סעיף קטן (ב) מחריג מה תכנית לא
יכולה לעשות, ותכנית לא יכולה לפטור את החייב, את התאגיד, מתשלום עונשי שהוטל עליו. אם הוטל עליו קנס פלילי או עיצום כספי, או
איזשהו תשלום עונשי. דיברנו על זה לפני כן בשלב
הקפאת ההליכים, שם כן. הגענו לאיזושהי הבנה שלפחות חלק מהתשלומים העונשיים, עיצומים כספיים, תוכל להיות לגביהם הקפאת הליכים,
אבל הקפאת הליכים היא זמנית. היא אומרת אל תתעסק
עכשיו בתשלום העונשי הזה כי - - -
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
מה זה תשלום עונשי?
יוסף חיים זינגר:
עיצום כספי או קנס.
גם עיצום מינהלי. עיצום מינהלי או קנס.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
על מי?
יוסף חיים זינגר:
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
נניח שהוא בחדלות פירעון ואתה שם עליו עיצומים.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
דברים שלא קשורים בכלל לחדלות פירעון.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אז הוא נכנס במסגרת של נושים? המדינה נושה?
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
והיא קודמת?
לא כמו מס הכנסה.
יוסף חיים זינגר:
נכון. היא אחרונה. אבל כשמאושרת תכנית, והרבה פעמים במסגרת תכניות מוחקים חלק מהחובות ועושים
להם כל מיני תספורות. לחוב כזה אי-אפשר לעשות תספורת. כלומר, מצד אחד הוא אחרון,
הוא יקבל אחרי כל הנושים, אבל מצד שני, מכיוון
שהתכליות שלו הן לא תכליות כלכליות, התכליות שלו
הן עונשיות, זה משהו שלא נמצא בתוך המסגרת של התכנית לשיקום כלכלי. התכנית לשיקום
כלכלי מוגבלת לנושאים כלכליים, לחובות אזרחיים, גם
לחובות למס הכנסה, אבל חובות אזרחיים, היא לא יכולה לכלול היבטים שיש להם תכליות
אחריות שהן תכליות עונשיות.
נעמה מנחמי:
הוא נושה נדחה. בסדרי הנשייה – עוד נגיד לזה – הוא אחרון.
הוא אחד לפני בעל המניות.
נעמה מנחמי:
הוא אחרון, אבל מה זאת אומרת שאי-אפשר לפטור את התאגיד?
כלומר, אם יש נושים מובטחים שמקבלים פחות מ-100%, או יש נושים כלשהם שמקבלים פחות מ-100%, איך זה מסתדר עם (ב)?
יוסף חיים זינגר:
הקופה תתחלק בהתאם למה ש - - -
נעמה מנחמי:
יש לי 100 שקל
בקופה. יש לי נושים בחוב של 120, ויש לי חוב עונשי
של עוד 20. זאת אומרת שבמצב כזה לא ישולם החוב
העונשי?
יוסף חיים זינגר:
החוב העונשי לא ישולם כי
הוא אחרון בסדר, אבל מצד שני, הוא ייגרר עם התאגיד
אחרי ההבראה. לא יהיה ממנו פטור. כשאני משלם לכולם 100 במקום 120, על ה-20 הנוספים
אני מקבל פטור, זו התכנית. אני מוחק חלק מהחובות. את החוב העונשי לא מוחקים. התכליות שלו אחרות, הוא לא חלק מההליך הכלכלי.
גור בליי:
השאלה היא האם ראוי לקבוע את זה באופן גורף, כשמדובר פה,
על-פי הגדרה של תשלום עונשי לא רק על קנס, אלא גם על עיצום מינהלי, שהרבה פעמים יש
בו היבטים כלכליים רק. הוא משהו משולב, יש בו גם
היבטים עונשיים, אבל גם היבטים כלכליים. השאלה אם
בסיטואציות מסוימות, במיוחד כאשר במסגרת תכנית לשיקום כלכלי מתחלפים לגמרי בעלי
המניות והמנהלים, וזו חברה אחרת – הקליפה נשארת,
אבל התוך שלה השתנה לחלוטין – האם גם אז לא ראוי לפחות לתת
אפשרות, לא לקבוע כלל גורף של יכולת משחק עם הדבר הזה בהקשר של עיצום מינהלי.
יוסף חיים זינגר:
בעינינו לא, ואני אסביר. אם היינו מטילים רק עיצומים על
אנשים פרטיים, אז אפשר היה להגיד שעכשיו אלו לא
אותם אנשים, אז למה אתה מטיל את העיצום? אבל
מטילים עיצומים על תאגידים. כלומר, המשפט מכיר בתאגיד כישות
משפטית. וזו שאלה. אפשר להגיד למה אתה מכיר בישות, זה לא אדם בשר ודם. אבל המשפט
מכיר בזה. ולכן, לתת פטור, או להפוך את ההליכים האלה לסוג של פוטנציאל לעיר מקלט, לפטור
תאגידים מהחובות שלהם, נראה לנו מהלך לא נכון ולא
ראוי, וכן צריך לשמור את הליך חדלות הפירעון בגבולות הכלכליים. המשחק הוא בשאלה
הכלכלית. יש חובות כלכליים, יש נכסים, איך מחלקים
אותם, ואיך עושים הסדר. לא לפרוץ את דיני חדלות הפירעון לאזורים שמעבר לעולם הכלכלי.
גור בליי:
הטיעון שזו עיר מקלט,
אנחנו מודים שהוא קצת חלש, כי אנחנו בסיטואציה שבהרבה מקומות אחרים בחוק אתה אומר שבגלל שבארץ אין - - -, אנשים לא ילכו
לכל התהליך הזה של חדלות פירעון בשביל לברוח
מעיצום מנהלי. זה הרי לא משהו ריאלי.
יוסף חיים זינגר:
אני לא יודע.
גור בליי:
השאלה אם אתה רוצה לאפשר מרחב גמישות.
יוסף חיים זינגר:
אני חושב שזה לא מתאים לדיני חדלות פירעון. דיני חדלות פירעון צריכים להיות ממוקדים בשאלות כלכליות, זו
הליבה שלהם. הם עוסקים בשאלות שבמערך היחסים
הכלכלי בין אדם חייב שיש לו הרבה נושים ומעט כסף, איך
פותרים את זה. הם לא צריכים לחרוג למקומות שהם לא נמצאים בהם. שאלות של היבטים עונשיים, תכליות עונשיות, ומה ההשלכות
של ויתור על תכליות עונשיות במקרים כאלה, היא לא
נכונה.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
מה זה בעלי המניות? הם לא נמצאים בתוך המסגרת הכלכלית?
יוסף חיים זינגר:
אפשר להטיל גם עליהם עיצומים.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
הם בתוך המסגרת הכלכלית.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
- - זאת אומרת, זה לפניהם. למה זה לא אחריהם?
יוסף חיים זינגר:
אחרי בעלי המניות?
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
כן. כי אז לא יישאר כלום.
זה החוב האחרון,
ברור שזה חוב. הרעיון היה – וזה גם חלק מאותה תפיסה – שמכיוון שהתכלית של החובות
האלה, היא לא חוב אמתי, אז אם ישלמו אותם לפני חובות אחרים, נושה שיש לו חוב, בעקיפין, ישלם את
העיצום, כי ישולם כסף לתשלום העונשי הזה, לקנס הזה, או לעיצום, והנושה יקבל פחות. מי
שילם את הקנס? הם.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אני מנסה להבין, בעלי
המניות, מה מעמדם בכל ההליך הזה? אם אתה יכול להגיד שבעל המניות העיקרי הוא הגורם
לחדלות הפירעון, אז אני מבין שאתה מתייחס אליו בסוף. אבל בחלק גדול מהמקרים בעלי המניות אפילו לא יודעים מה קורה שם.
בעלי המניות, בהגדרה, הם בעלי הערך השיורי. כלומר, הם צריכים
לקבל את הערך הנוסף שיש לחברה מעבר לכל החובות
שלה. הם לא אמורים לקבל כסף כשאין ערך שיורי, כלומר, שהחובות חובות גבוהים מההחזר.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
למרות שהם עצמם בדרך כלל לא מודעים, לא נמצאים. חלק מהם
בכלל לא נמצא בהנהלה, לא יודע מה קורה. זה נפל עליו כרעם ביום בהיר, הוא הפסיד את
כל כספו.
על זה אפשר לדבר עוד
לפני זה. ברמה הכלכלית, הזכות של בעל מניה נותנת
לו זכות לערך השיורי שיש לחברה, למה שיש בחברה
מעבר לחובות שלה, לזכויות שלה. אם כל מה שיש לה זה
- - - אז אין לו מה לקבל. זה אפילו כשאני שם בצד
את התשלום העונשי.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אני מנסה להבין בכלל את המעמד שלו.
גור בליי:
יש פה בעיה. זו גם חטוטרת שהחברה יכולה לשאת אִתה ומוריד
מהערך שלה. במובן הזה, היא יכולה לפגוע בהשאת הערך
לנושים, הנטייה שלך לקנות חלקים ממנה יכולה להיפגע
בגלל זה. דיברנו על זה בהקשר של הרגולטור, אם הסעיף הזה לא יכול להיות מפורש
על-ידי הרגולטור, שגם בגדר הסמכות שלו, שיקול הדעת שלו, הוא גם מנוע לאור הסעיף הזה מלקחת בחשבון. זאת אומרת, יש פה הרבה השלכות
שיכולות להיות בעייתיות מבחינת ההבראה, במיוחד אם
זה עיצום משמעותי שיכול לדרדר את החברה. יש פה בעיה.
אני לא חושב שאפשר לפרש את הסעיף הזה כמשהו שמונע מהרגולטור להפעיל סמכות. השאלה אם לרגולטור תהיה
סמכות ובאילו מקרים קשורה לדיני עיצומים כספיים, מתי יש לו ומתי אין לו. אבל אין פה
סעיף שאומר אל תפעיל סמכות.
נעמה מנחמי:
אבל היום אין לו סמכות להפעיל עיצומים כספיים. גם כשיש
תקנות הפחתה, אז הן תקנות הפחתה, ולא בכל העיצומים
הכספיים יש תקנות הפחתה.
יוסף חיים זינגר:
הסמכות שלו היא לא להטיל עיצומים כספיים. צריך לעשות
הבחנה בין הזכות שלו להחליט כמדיניות שהוא לא מטיל
במקרים מסוימים, לבין אחרי שהוא הטיל, להחליט שהוא מוותר עליהם. יש הבחנה בין
מקרים שונים.
נעמה מנחמי:
נכון, ואני מניחה שדווקא
פה אנחנו הרבה פעמים נהיה בסיטואציה השנייה. כלומר, הוא כבר הטיל עיצום כספי,
החברה נכנסה לחדלות פירעון. יכול להיות שהוא לא היה מטיל עליה היום אם הוא היה יודע מראש שהיא הולכת להיכנס בגלל זה
לחדלות פירעון, אבל עכשיו כולם תקועים עם הסיטואציה.
יוסף חיים זינגר:
זה נכון, אבל צריך לזכור
שהעיצומים הכספיים בישראל הם לא סכומים שממוטטים את
החברות. אנחנו לא מדברים פה על דיל-ברייקר, שאם יהיה עיצום כספי, אז החברה תתפרק,
ואם לא יהיה עיצום כספי, החברה תשתקם.
קריאה:
יוסף חיים זינגר:
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
מה הדיון שאנחנו מנהלים פה?
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
מה אתם חשבתם, כן לפטור?
גור בליי:
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
שיקול דעת לנאמן?
לא.
למי? למי יש שיקול דעת פה?
לבית המשפט או לרגולטור.
נעמה מנחמי:
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אבל כאן יש לך תכנית כלכלית מסוימת, שמישהו עושה את זה, והוא לא מתחשב בזה. איך הרגולטור נכנס
בכלל לתכנית הכלכלית הזאת? זה לא שייך. את צריכה להחליט – אם זה אלמנט של חוב, והוא נכנס כמו כל החובות, אז הנאמן צריך לדעת. אם מוחקים את זה אוטומטית, אז זה לא קיים. אם שמים אותו בשורה התחתונה,
אז הנאמן יודע איך להתייחס לזה. אבל הרגולטור הוא לא - - -
גור בליי:
הכוונה היא להחריג. הכוונה היא
לא רק לרגולטור. הכוונה היא לא לקבוע את הכלל שבשום אופן אתה לא יכול לפטור, אלא למשל לכתוב אין בה כדי לפטור
תאגיד מקנס פלילי. קנס פלילי נראה מוצדק. קנס פלילי אי-אפשר, אבל כשמדובר בעיצום מינהלי, להשאיר את זה לתהליך.
שלום לרנר:
אפשר להוסיף רק מילה אחת אין בה כשלעצמה.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אם מדובר פה על שיקום כלכלי, אחרי שהם משקמים את התאגיד – נניח שהעיצום היה בזה שאין שם נגישות
לנכים. עדיין אין שם נגישות לנכים, אני מניח.
נעמה מנחמי:
אפשר להטיל עליה מחדש עיצום כספי.
גור בליי:
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אז אתה ביטלת והטלת?
זה סיפור אחר.
זה מעשה מתמשך, אז תמיד אפשר מחדש אם הם לא תיקנו. זו לא
בעיה. הבעיה רק בגלל מעשים חד-פעמיים.
עופר שפירא:
אני חושש שמההערות יכול מישהו לחשוב שהדעה שלי על הצעת החוק היא שלילית. אני צריך להגיד את ההפך. קודם
כל, לפני שאני מסביר את זה, אני חושב שכל שאר
הדברים שלא מעירים עליהם – יש פה הצעה מקיפה מאוד וטובה מאוד.
עכשיו בכל אני צריך להגיד משהו על זה. אני חושב ש-89(ב), עם כל הכבוד, הוא סעיף
שהוא לא הוגן, ולהבנתי הוא סותר את סעיף 237. הכוונה ב-237 הייתה שחיוב עונשי נדחק לשולי התור. זאת
אומרת, הוא קיים, אבל רק אם בעלי המניות יקבלו
משהו מהקופה, אז המדינה תקבל לפני זה. זה לא מה שכתוב פה בסעיף 89(ב). 89(ב) אומר הפוך.
הוא אומר שגם אם אושרה תכנית כלכלית, הכתם הזה נשאר על התאגיד. רק להזכיר, רוב
ההסדרים הקלאסיים שנעשו בישראל בשנים האחרונות היו
מבוססים על המרה של חוב להון מניות. זאת אומרת שהתאגיד נשאר, זו הייתה תכלית כל ההסדר. התאגיד נשאר, ולמי שהיה חוב, המיר את החוב שלו
למניות בתאגיד. אם התכנית לא פוטרת את התאגיד מהתשלום העונשי,
זה אומר שגם המעט שנתת לבעלי החוב בדמות של מניות בתאגיד, עכשיו יש מישהו שעבר
אותם. אני לא חושב שזו הייתה הכוונה לפי ההסברים שנתת פה. אני לא חושב שזו הייתה
הכוונה. אני גם לא חושב שיש היגיון בערך הציבורי הזה לעודד הבראה של חברות, ודווקא
המדינה לוקחת את עצמה לראש התור ולהגיד כולם
נמחקים, חוץ ממני.
היא לוקחת את עצמה לסוף התור.
עופר שפירא:
אם היא לוקחת את עצמה לסוף
התור – הפירעון הוא מקופת ההסדר, והוא מוסדר ב-237. מה שעושה 89(ב), הוא אומר שללא קשר לסדר שקיים ב-237, התאגיד הזה, מה שלא
תעשו אתו, מה שלא תערבבו את מצב הזכויות, אנחנו
שם, את שלנו אנחנו ניקח. זו תוצאה לא נכונה, זה משדר אי-השתתפות של המדינה בתהליך שהמדינה צריכה להיות הראשונה שתורמת את
חלקה.
קרן רייבך סגל:
להיפך, זה אומר שאם זה
מה שנשאר, זה מה שישולם. המקרים הבעייתיים שאנחנו
נתקלים בסעיפים עונשיים כאלה הם הרבה פעמים – אפילו הליכים פליליים אמתיים שהם הגבלים עסקיים שהיו של הבעלים הקודמים, של
המנהלים הקודמים. מגיעים בעלי מניות חדשים, והדבר
הזה נשאר ומכתים כל השתתפות במכרז. אנחנו מסכימים
עם הוועדה שצריכים לקבוע שאי-אפשר באופן אוטומטי לבטל עיצום כזה. אנחנו כן חושבים שמי שצריך לבצע את זה הוא לא הרגולטור, אלא בית המשפט של חדלות פירעון
ששומע את עמדת הרגולטור במקרים המתאימים.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
ספי, אולי חסר מה זה תשלום עונשי.
קרן רייבך סגל:
ואז, אם רואים שמדובר במקרים שבהם זה פוגע בנושים, באפשרות לשיקום התאגיד, אחרי ששומעים את
הרגולטור, אפשר אולי לוותר על קנס עונשי כזה או אחר בלי שיש
פה משהו גורף.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
עופר שפירא:
הכול במסגרת חטאי העבר.
גור בליי:
רק להבהיר, אנחנו יושבים אחד ליד השני, אבל אני מביע
עמדה שונה לגמרי ממה שאמרה פה קרן. אני לא מייצג
פה אף אחד. אני חושב שסעיף 89(ב) צריך להימחק. אני
חושב שהוא מביע חוסר הגינות. חוב למדינה הוא חוב לא מובטח. אנחנו מדברים על חטאי
העבר, אנחנו לא מדברים על משהו מתמשך. כל הדברים המתמשכים,
בית המשפט, חזקה עליו שלא יאשר הסדר שיש בו כוונה פלילית, או כוונה להמשך ביצוע עבירות פליליות. וכבר דיברנו קודם שאם יש הסדר
שהמטרה שלו היא ניצול לרעה של חדלות הפירעון, הוא לא יאשר את זה. מדובר בחטאי עבר.
אני חושב שזה הזמן למחילה.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אני משאיר את זה כאן. אנחנו נמצאים אחרי הזמן, ואנחנו
בחדלות זמן. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה
בשעה 15:05.
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה