הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00
- פרוטוקול הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי מיום 1...
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 2
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 3
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 4
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 5
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 7
- מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'
סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 (מ/1207) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
שי מילוא:
לא,
חס וחלילה. הרי יש לנו גם בפקודה דהיום. השיטה
אומרת שכל דבר ועניין מגיעים לבית משפט של פירוק.
בית משפט מפעיל שיקול דעת שאומר: באמת אם זה סוגיה
מורכבת מאוד, יש מיליון צדדים, זה תביעה אזרחית
רגילה שלא קשורה, אז הוא מעביר. אבל זה כאילו סוג
של חריג. קודם הוא
אומר: בוא אליי, נבדוק. פה לכאורה יש סוג של: בואו
חברים, נבדוק כל סוגיה ועניין ונתחיל לחלק.
אני
לא חושב, אני לא קורא את זה בצורה כזו. קודם כל, גם
בפסיקה ההתייחסות היתה לזה, לפחות לא מפסקי הדין, כחריג לכלל בגלל שהסיטואציה
הבסיסית היא שאנחנו עוסקים באיזשהו סכסוך אזרחי שהוא
לא בהכרח עם קשר הדוק להליך חדלות הפירעון, אלא
סכסוך על נכס מן הסתם של החברה.
זה
נובע ממשהו, ואנחנו מדברים גם בדיון על הסוג של
ההליך עצמו, שאם יש לנו סכסוך שאפשר להכריע אותו, והכוונה לא לפגוע בזכויות הצדדים ולשמור על זכויות
הדיוניות, עושים את זה. אבל אם אני שולח דיון לבית משפט שלום שהקצב הוא של שלוש-ארבע - - -
הדגש
צריך להיות הפוך לטעמי. הרי המבחנים האלה לא
ייעלמו, אבל אני לא חושב שצריך להניח אותם כך או
לאפשר ישר לבית המשפט שזה סוג של הרשעה כמעט
אוטומטית להעביר לכל מקום אחר כאשר ההכרעות שם ייקח
לו יותר זמן.
שלמה נס:
אני
רוצה להציע משהו ואולי זה יפתור קצת. אני יכול לקבל
את זה שאתם רוצים להכניס את הפסיקה לתוך החוק, זה
בסדר. אלא מה? החשש פה, וזה חשש מוצדק. המקרים הם מאוד מגוונים ובית משפט מפעיל שיקול דעת. אנחנו לא רוצים לזרוק כל הליך לבית משפט שלום במקום אחר, וכך הלאה, ותוקעים את שיקום החברה. לכן, אני רוצה
להציע שני דברים: אחד, ברישא של הסעיף זה לא רק בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו ולהפעלת סמכויותיו.
צריך להוסיף כאן: ובכל הקשור לתאגיד בשיקום או משהו
כזה, כי יש דברים שנוגעים לתאגיד, לא להפעלת
סמכויותיו. זה דברים שקשורים לתאגיד, לא להפעלת
הסמכויות שלו. אבל זה דברים מהותיים לשיקום וצריך לכתוב
אותם. ושניים, או להוריד את המילים: "רק אם"
שמגבילות את בית משפט, או להוסיף סעיף קטן שאומר: או
שבית משפט בהתאם לשיקול דעתו קבע כי העניין ראוי לידון - - -
בכל
מקרה, שלבית משפט יהיה שיקול דעת. כי זה נכון
שלפעמים בשביל לשקם את התאגיד יש לך הליכים נלווים
ואתה לא יכול לזרוק עכשיו כל דבר - - -
לא
הבנתי. בסעיף קטן (א) נאמר: ...לבית המשפט בכל
עניין הנוגע לשיקום התאגיד, למילוי תפקידו או
להפעלת סמכויותיו – זה אחד.
בוא
נוריד את ה"רק".
לא,
זה לא אחד מאלה. צריך את שלושתם.
ספי זינגר:
אתה
יודע שהמבחנים משתנים בהתאם לנסיבות. לפעמים לבית המשפט
יש שיקול דעת. תן לו שיקול דעת, זה חשוב. לפעמים
השיקום של התאגיד יכול להיתקע בגלל שאי-אפשר להכריע
באיזושהי שאלה. תן לו שיקול דעת.
שלושת
המרכיבים של המבחן, שלמה, שלושתם מותירים לך את
יכולת המשחק הזו. נדרש לשם ביצוע יעיל של תפקיד
הנאמן, זה פותח - - -
אני
לא חולק על הדברים. בדרך כלל יש מקרים ואני מנסה
לומר להשאיר שיקול דעת לבית משפט. ב-(ג) לא התכוונת להכרעה בקנס. התכוונת בהליך עצמו המינהלי, נכון?
נכון.
כן,
נכון.
לא.
ב-(א) להוסיף את המילה: בכל עניין הנוגע לשיקום - -
-. זה לא לשיקום, זה להליכים: כל עניין הנוגע
להליכים, יכול להיות - - -
זה
בסעיף 54.
מישהו
פעם הצליח לעצור אותך?
לא.
אני
כן רוצה לחדד שיש עוד סעיפים, חוץ משני הסעיפים הגדולים שעליהם דיבר היו"ר של הגדרת חדלות פירעון ומינוי נאמן, יש עוד נושאים קטנים, לא רבים כל כך, שאנחנו עוד
נצטרך לחזור אליהם בהקשר של תאגידים.
אין
הצבעה.
איבדתם
לגמרי את חוש ההומור שלכם? צחקתי. אמרתי שעל שני
הנושאים המרכזיים עוד לא נתתי תשובה. אז איך אני יכול להצביע? גם על הנאמנים והמינוי שלהם וגם על הנושא של ההגדרה של חדלות הפירעון.
רק
תודיעו לנו לפני הישיבה.
טוב,
תודה רבה.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אנחנו ממשיכים הלאה. הגענו ליחידים.
החלק
שעוסק ביחידים הוא אולי הרפורמה היותר משמעותית
בהצעת החוק הזו. בניגוד לתאגידים ביחידים אנחנו
עושים שינוי כמעט בכל היבט, גם במבנה.
המספרים
הם בעולמות אחרים. בתאגידים יש בין 600 הליכי פירוק
בשנה, ביחידים יש קרוב ל-15,000, 13,000 או 14,000.
יש הרבה מאוד.
16,000.
הם
יכולים להיות.
נפתחים 16,000 מדי שנה. סך הכול החוב הקיים בכלל הליכי חדלות הפירעון של אנשים פרטיים,
לא של עסקים, בישראל נכון להיום לא רק של ה-16 מהשנה האחרונה,
סך הכול החוב, לא כמה שהם יכולים לשלם, 27 מיליארד
שקלים.
ובצד
השני של התאגידים?
בתאגידים אין לנו נתון כולל. אבל כידוע בתאגיד אחד לפעמים יש לנו חוב של 7 - 8 מיליארד על תאגיד אחד. גם זה קורה לנו.
שוב,
כמה אמרת?
סך הכול החוב המצרפי של כל תיקי
חדלות הפירעון של הפרטיים נכון להיום שמצויים במערכת, החוב הכולל הוא 27 מיליארד שקל.
מתוך
ה-65 מיליארד סך הכול.
קריאה:
בכל
מקרה, מדובר בעניין שנוגע להרבה מאוד אנשים, לאלפי
אנשים, כל שנה. צריך להוסיף לזה גם לא מעט אנשים
שנמצאים היום במערכת חייב מוגבל באמצעים שבמקרים
רבים הם באמת חדלי פירעון ופושטי רגל שהם פשוט לא
נמצאים במערכת המתאימה.
נכון, זה מבצע שמיטה. מבצע שמיטה היה
עליהם. במצב הקיים, קודם כל, מבחינה חקיקתית דיני
חדלות פירעון של יחידים ושל חברות מוסדרים בשני
חוקים שונים. הדבר הראשון שהצעת החוק הזו עושה
מבחינה מבנית זה שהיא שמה את הכול בחוק אחד מתוך
תפיסה שצריך לראות את כל עולם חדלות הפירעון בצורה
כוללת ומאוחדת.
צריך ללכת הרבה מאוד שנים אחורה באנגליה בשביל להבין את זה. כלומר, מה שהיה פה עד היום בישראל זה חקיקה בריטית, פקודות בריטיות.
גור בליי:
שם
זה אוחד ב-1986, אבל אנחנו בראשית המאה העשרים.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
אנחנו
בתהליך מתקדם לעצמאות ישראל. אנחנו לאט לאט מבטלים
את חוקי החירום. ביטלנו גם את ההצמדה לחוקי החירום
בחוקים אחרים. אפילו במעצר מינהלי ובצווי הגבלה
אנחנו משתחררים לאט לאט מצווי החירום. נשאר הבשר
שנמצאים בהקפאה, ואם אפשר להוציא אותו או לא זה גם
דרך חוקי החירום. תצחקו, זה משהו משונה. אבל לאט
לאט נשתחרר מזה. אז גם פה.
גם
פה אנחנו מקווים להשתחרר. הרפורמה הזאת היא בשלושה
שינויים גדולים: אחד, נושא מיקוד התהליכים בשיקום.
שניים, מבנה של ההליכים, מבנה ההליכים משתנה. שלוש,
זהות הגורמים שמנהלים את ההליכים האלה.
המיקוד
של ההליך בשיקום מייצג איזשהו שינוי תפיסה שהוא לא מתחיל מהחוק הזה, אבל הוא ממשיך תהליך שכבר קורה כמה שנים גם בישראל וגם בעולם. בעבר נטו לראות את פשיטת הרגל כסוג של מוסרי כזה. אדם היה צריך לשלם את חובותיו ומי שלא משלם הוא פגום, וכל ההליך היה נבנה בדרך הזאת. זאת אומרת, ההליך היה נבנה סביב זה שיש פה איזשהו פגם שאדם עשה משהו לא בסדר.
העולם
השתנה בהרבה מובנים, ודבר ראשון בהיבט הזה שכמות האשראי הצרכני
שאנשים לוקחים בכל העולם היא השתנה, והזמינות של האשראי
ל אנשים השתנתה. יחסי הכוחות בין נותני האשראי לבין מקבלי
האשראי הצרכני גם היא דבר חשוב. נותני האשראי הם
הרבה פעמים השחקנים היותר מתוחכמים ויותר
חכמים ויודעים
יותר מי יצליח לשלם ומי לא יצליח לשלם. אבל אי
תשלום היום הוא, כמו שכינינו אותו בהצעת החוק, תקלה, תאונה
כלכלית. זה סוג של תקלה.
נכון.
לא,
שלא נעשה את זה כך.
לא,
אני מסכים.
אדם
צריך להחזיר חוב, נקודה. זה דבר חמור מאוד שאדם לא מחזיר חוב, גם מבחינתו וגם מבחינת הגוף השני שהוא לקח ממנו או מהאדם השני או ממשהו. זה ודאי שלא נקל. אנחנו רק רוצים להגיד שלאדם הזה אנחנו רוצים לתת צ'אנס והזדמנות שנייה.
אמת,
נכון. מצד שני, באמת יש את החשיבות לזה שזה לא ישמש
לניצול לרעה ושאנשים לא יכניסו את עצמם באופן מודע
לכדי חדלות פירעון כי כך הם יכולים ללוות ולא לשלם. אבל תפיסת המוצא שלנו שזה החריג ולא הכלל. צריך לדאוג לחריג הזה ולטפל בו ולדאוג לזה שאנשים לא ינצלו לרעה את הליכי חדלות פירעון, מצד אחד - - -
כן,
יש הבדל. אם כן, זה דבר ראשון. על בסיס העיקרון הזה המוטיבציה המרכזית של ההליכים
היא השיקום. שיקום – משמעות הדבר היא לפטור את האדם
מחובות העבר שלו, להכניס אותו לדרך חדשה. זה חשוב
גם ברמה האישית. אנשים
שנמצאים בהליכי חדלות פירעון זה הליכים מאוד קשים ומאוד לא
נעימים. זה פוגע באנשים, במשפחות שלהם. זה הליך קשה
מאוד. גם אם מסתכלים מבחינת יעילות כלכלית גם לזה יש
חשיבות מאוד גדולה, כי אדם שנמצא בהליכי חדלות פירעון הרבה פעמים מתנהל ב"שחור" ומתנהל מחוץ לכלכלה. לא טוב לו ולא טוב לעולם. לכן, יש חשיבות מכל הכיוונים לשקם אנשים ולהחזיר אותם למסלול ההליכים. זה
ברמת התכלית הכללית של החלק הזה של יחידים.
גם
אם הוא לא עובד ב"שחור" הוא יכול ליפול על נטל על החברה כי אז הוא נכנס לזה שהרווחה צריכה לטפל בו וכו', ובסוף מתברר
שמשקיעים בו הרבה יותר כסף משהיה אפשר להשקיע
ולהוציא אותו מכל העניין. זה סיפור.
אמת,
נכון. אני מסכים לגמרי.
מבחינת מבנה ההליכים – המבנה ההליכים
שנמצא היום הוא מורכב ומסורבל, וגם לא כל כך מתאים
לתכלית של שיקום, ואסביר למה. במבנה הקיים היום אדם
שנכנס לחדלות פירעון – רובם, אגב, בניגוד לחברות,
הרוב המכריע זה החייבים עצמם מבקשים – ניתן לו דבר
ראשון צו כינוס שבצו הזה ממונה לו בעל תפקיד. הוא בעצם כבר נמצא בהליכי חדלות פירעון, אבל לא קוראים לו חדל פירעון או פושט רגל. קוראים לו מי שניתן לגביו צו כינוס. אחרי זה יש תקופה שבה מתנהלות לגביו בדיקות ואוספים את הנכסים. רק אחרי בין שנה לשנה
וחצי – תלוי גם מתי יש דין בבית משפט – ניתן לו צו פשיטת רגל. צו פשיטת רגל הזה במהות לא שונה בשום דבר מצו הכינוס, חוץ מזה שעכשיו היה צריך עוד דיון ושנתנו לו עוד פעם צו פשיטת רגל.
העיקר של צו פשיטת הרגל זה שמכריזים עליו פושט רגל. זה גם נובע מאותו תפיסה
שפושט רגל זה סטטוס, הוא לא תהליך שנועד לשיקום. כי מה המשמעות של זה שהוא פושט רגל? פשוט שהוא פושט רגל: דעו לכם, האדם הזה פושט רגל. זה לא מוביל אותו לשיקום, זה לא מוביל אותו להפטר, זה לא מוביל אותו לשום דבר. זה פשוט מין סטטוס כזה. ואז בסופו של התהליך הוא יכול לבקש הפטר כשהחוק הקיים, הדין הקיים, לא קובע שום
קריטריונים מתי נותנים הפטר, למי נותנים הפטר, מה
אורך הזמן שהוא צריך לשלם. אין בזה קביעות בחקיקה.
בפסיקה יש בתי משפט כאלה ובתי משפט כאלה.
הצעת
החוק מבקשת לשנות את זה. אני רוצה להקדים ולומר שזה
מבוסס במידה רבה על תהליך שהכנ"ר מבצע בשנים
האחרונות, רפורמה של הכנ"ר שהתחילה - - - את התהליכים. אבל הרפורמה כיוון שהיא היתה במסגרת הדין הקיים, היכולות שלה
מוגבלות כי הן מוגבלות בדין הקיים, והצעת החוק
יכולה לקחת את זה עוד כמה צעדים קדימה.
אם מסתכלים מלמעלה מבנה הצעת החוק הוא כזה. אנחנו מחלקים את התהליך לשלושה חלקים: תקופת בדיקה שתיקח שנה שבה בודקים את מצבו הכלכלי, רואים
מה הוא יכול, למה הוא הגיע לחדלות פירעון, מה הן
היכולות הכלכליות שלו. הסיום של תקופת הבדיקה הזו
שהיא צריכה להיות קצרה - - -
בתאגיד
יש תקופת בדיקה?
בתאגיד
יש מקבילה מסוימת לתקופת - - - . ההבדל המרכזי בין תאגיד לבין יחיד שבתאגיד תמיד יש את אופציית הפירוק.
תאגיד שאין לו תוחלת לשיקום מפרקים אותו. ביחיד,
למעט מקרים חריגים של ניצול לרעה ומקרים בעייתיים,
ברירת המחדל של כל אדם יחיד היא שהליך מוביל
לשיקום. לכן, יש תקופת בדיקה ששואלת א עצמה: מה
יהיה הליך השיקום שמתאים לו? איך לשקם אותו?
הבדיקה
היא לבדוק איך לשקם או לבדוק שהוא אכן חדל פירעון,
שהוא לא הבריח נכסים? כי אם זה התהליך אז גם בתאגיד
צריך לעשות את זה. מה אתה יודע? אתה שומע עכשיו
שלאוניברסיטה העברית יש נכסים של 4 מיליארד שמפוזרים
בכל מיני מקומות.
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה