יום שבת, 7 בינואר 2017

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 4 / עו"ד נועם קוריס

הכנסת העשרים


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00

סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 (מ/1207)  - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016,  מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 4

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה רק החלטה או שכבר התחילו הליכים אפילו?

ספי זינגר:

בכל שלב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

וכל אחד יכול לנסות לשכנע.

ספי זינגר:

כן.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

צריך לעבור דרך הנאמן או בלי קשר?

ספי זינגר:

לא. יכול לבוא לבית משפט ולבקש ולהגיד: עכשיו השוק הזה השתנה ועכשיו השתנו הנסיבות וחבל לפרק, ואפשר לשקם ולהציל את החברה והעובדים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז יכול להיות שאם יש הרבה אז כל יום מישהו אחר יבוא רעיון לשופט, יהיה יותר גרוע מהשיקום.

ספי זינגר:

אבל לא כל יום מישהו יבוא. ברגע שבית משפט קיבל החלטה ומישהו רוצה לשנות אותה אז - - -

שלמה נס:

זה לא קורה כך. שאלה אחרת. המילים: "וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים", האם הם לא יכולים להגביל לפעמים שיקול דעת של בית משפט שלפעמים אולי יש איזשהו חשש אבל בית משפט אומר: אני מוכן לקחת את הצ'אנס בשביל להציל את 5,000 עובדי מגה גם אם אולי יפסידו כסף. לפעמים צריך את שיקול הדעת הזה לבית משפט והמילים "כי אין חשש סביר" כאילו סוגרות אותו. כאילו מישהו אומר לו: יש חשש, אתה לא רשאי להעביר את זה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

בדרך כלל יכול להיות מצב שחלק מהנושים ירוויחו וחלק יפסידו מתהליך כזה, או שכולם מרוויחים או כולם מפסידים?

שי מילוא:

בגלל שיש מדרג יכול להיות ש - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז יכול להיות שיש מצב כזה וכזה. יכול להיות גם מצב שחלק ירוויחו וחלק יפסידו, אז אין לנו על מי לסמוך אלא על בית המשפט.

קריאה:

תמיד, רק על בית משפט.

גור בליי:

זה מחזיר אותנו לסעיף 23, לאיפה שקיבלנו את ההחלטה המקורית.

שלמה נס:

יש לך סעיף כללי שלבית משפט יש שיקול דעת רחב?

ספי זינגר:

כל החוק הוא שיקול דעת רחב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יש פה שיקול דעת רחב, אלא אם כן אנחנו צמצמנו אותו. אנחנו נשתדל לצמצם אותו לפעמים.

שלמה נס:

אז זה מה שאני חושש. תשקול לשים סעיף - - -. יש קווים מנחים, אבל יש איזשהו שיקול דעת כי לפעמים המציאות היא הרבה יותר מורכבת.

גלילה הורנשטיין:

נו, אז מי אם לא בית משפט?

שלמה נס:

את צודקת, - - -. אבל עכשיו הולכים לחוק חדש עם לשון הרבה יותר ברורה שלפעמים מישהו יכול להגיד לו: תשמע, - - -

גלילה הורנשטיין:

מה ברור לך כאן? מה זה המילה "אין חשש"? מה זאת אומרת "חשש"? חשש של מי, ספי?

גור בליי:

אנחנו מדברים על הנושים גם באופן כללי פה. צריך לזכור שיש פה יכולת משחק מי זה הנושים באופן כללי. אם באופן כללי הנושים ירוויחו מזה או יפסידו, זו השאלה שעומדת ביסוד כל העניין. זאת אומרת, זה לא נושה קונקרטי.

ספי זינגר:

נכון.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

בבקשה.

יוסף פולסקי:

יוסף פולסקי, הביטוח הלאומי. שאלה לספי. אם אני מבין נכון זה העתקה של סעיף 271 היום שמאפשר הליכי עיכוב פירוק?

ספי זינגר:

לא.

גלילה הורנשטיין:

זה משהו אחר לגמרי. לא ביטול, עיכוב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הגענו לסעיף 99. אני רק רוצה לבקש את סליחתכם. אני צריך לרדת לרבע שעה כי יש כאן כנס חקלאות. כדי לתת לזה חשיבות שעדיין החקלאות היא חלק ערכי, לא רק חלק של ביזנס, אני צריך לרדת לרבע שעה. זה פירוק שהולך להשתקם. ביקשתי מחברי אוסאמה, לא ידעתי שאורי יהיה פה, לנהל את הישיבה לרבע שעה.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אני מנהל עוד כמה דקות את ועדת המדע.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אוסאמה, רק שתדע שיש כאן את כולם ויש את ספי וגם גור.

אורי מקלב (יהדות התורה):

אתה נותן לו אפשרות לסיים?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ודאי, לסיים. אחר כך יש דברים שצריך לחזור אחורה קצת. אנשים פה הם מלאי יידע והם מפגינים המון יידע, ולכן תן להם קצר.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

אני מכיר את הפרסונות.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

בגלל זה אני אומר. יכול להיות שלא יהיה לך נעים, אז כן לקצר. כל אחד שיגיד את הדברים. הוא מקריא את הסעיף וספי מסביר אותו. אם אתה רואה שלא מצביעים תתקדם. אל תשאל אם יש שאלות. זה שאלות קיטבג כאן.

ענת פילצר סומך:

לעניין סעיפים 2 ו-9 , מאחר וסעיף 100 זה הסעיף האחרון שעוסק בתאגידים, למיטב זכרוני, או אחד האחרונים, אז יכול להיות שחלק מהאנשים כבר פחות יגיעו לישיבות הבאות. היינו  רוצים לדעת מתי נחזור לסעיפים 2 ו-9 שזה המבחן התזרימי והמאזנים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני יודע.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):

זה העיקר, זה הליבה. זה מקצועות הליבה.

ענת פילצר סומך:

נקבל הודעה מתי?

גור בליי:

כן.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

תקבלו - או הודעה מתי, או שתקבלו הודעה מה סוכם.

אני מתנצל. אני הולך לרבע שעה ונחזור.

גור בליי:

יש עוד כל מיני נושאים שנסגור פערים אחורה. אבל שני הנושאים הכבדים שהיו"ר התייחס אליהם בהתחלה זה 2, 9 ו-18,כשהנושא האחד זה הנושא של הגדרת חדלות פירעון ושיקול דעת של בית משפט. הנושא השני זה כל הנושא של 33, 37 – נושא מינוי נאמנים שאני מניח שזה גם מעניין אנשים.

(היו"ר אוסאמה סעדי, 14:00)

היו"ר אוסאמה סעדי:

כן, אבל אנחנו עכשיו בסעיפים 99, 100. הגענו לסעיף 100 וזה גם מספר טוב.

גור בליי:

99 ו-100 זה גם לגבי חיסול התאגיד.

"99 (א) לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל.

(ב) בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות.

(ג) מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה.

100. ביטול החיסול    על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף 342נב לחוק החברות.

היו"ר אוסאמה סעדי:

מה זה?

גור בליי:

זה מדבר על שיקול הדעת. זה נכלל בתיקון החברות וזה מדבר על שיקול הדעת. זה נכלל בתיקון עקיף לחוק החברות שמדבר על זה שבית המשפט רשאי להוראות על ביטול חיסול לבקשת כל אדם, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. בסוגריים אני אומר שאנחנו עדיין עם הביטוי "חיסול". אמרנו שאנחנו נשקול, למרות שזה תיקון לחוק החברות. אבל היו הסתייגויות מהביטוי "חיסול" ונראה.

ספי זינגר:

אלו סעיפים טכניים שבסך הכול מסדירים את סדר החיסול, ומה שאמר גור על חיסול גם נכון. נחשוב על מילה יותר, אם נצליח - - -

היו"ר אוסאמה סעדי:

עוד לא חשבתם, כי  כבר מזמן דיברנו על זה.

ספי זינגר:

לא, אנחנו בהליך החשיבה.

היו"ר אוסאמה סעדי:

אוקי, נתקדם ל-101.

גור בליי:

פה יש לנו כמה סעיפים ואסביר את ההקשר. יש לנו עכשיו שלושה סעיפים שעלו בדיונים פה. היו כל מיני דברים שגם משרד המשפטים נתבקש לתת תשובות עליהם, ואנחנו ישבנו יחד איתם ועשינו כל מיני שינויים. שלושת הסעיפים קשורים לעבודתו של הנאמן ונתחיל עם הסעיף הראשון. הסעיף הראשון זה כל מה שקשור לנושא של חקירה בבית משפט ובידי הנאמן. בגלל שפועל - - -

היו"ר אוסאמה סעדי:

מה זה 281? היינו ב-99, 100, ועכשיו?

גור בליי:

למעשה, דנו בזה אגב הנושא של סעיף 50. אבל 50 מפנה ל-281 וחשבנו שראוי לדון בהם ביחד. 

היו"ר אוסאמה סעדי:

אוקי, אז זה 50 לחוק.

גור בליי:

כן, בדיוק. סעיף 50 להצעת החוק שכבר נדון בוועדה והוא לא עולה מחדש עכשיו, הוא מפנה ל-281, בו מוצע לקבוע שהורה בית משפט לפי סעיף 281 (ד) כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות הנאמן, תהיה נתונה לנאמן סמכות החקירה כאמור, הכול בכפוף להוראות אותו סעיף, לאופן ולתנאים שהורה בית המשפט. ואז באמת בסעיף 281 נעשו כל מיני שינויים. אתחיל להקריא וספי יגיד בכמה מילים לגבי השינויים האלה.

קודם כל, כותרת הסעיף: חקירת בבית המשפט ואנחנו מציעים: ובאמצעות הנאמן

"(א) היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע לגבי נכסיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לצורך הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.

(ב) בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן.

(ג) בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט."

עד כאן אין שינויים, ומכאן: "(ד) בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן". פה הסיפא - מוצע להוריד אותה כי נגיע אליה בהמשך. יהיה סעיף קטן שלם שיעסוק בעניין הזה.

עכשיו אנחנו מגיעים לשינויים או לתוספות בעקבות הדיון בוועדה בעניין הזה.

" (ה) חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד), תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר, ואולם רשאי הנאמן, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה, לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון של התאגיד. "

אולי נדבר עכשיו על הסעיפים הקטנים, על ה-1, 1. אתה רוצה להגיד כמה מילים?

היו"ר אוסאמה סעדי:

(א), (ב), (ג) ו-(ד) זה מה שהיה.

ספי זינגר:

כן, זה מה שהיה.

היו"ר אוסאמה סעדי:

רק (ד) כאילו מתחיל את - - -

ספי זינגר:

שוב, המקור זה סעיף (א), (ב), (ג)  שהם הסמכות של בית המשפט. בפרקטיקה התפתחה במהלך השנים פרקטיקה שבה בית המשפט מבצע את החקירות באמצעות הנאמן ולא בעצמו. את הפרקטיקה הזו שעוגנה גם בפסיקה אנחנו רוצים עכשיו לעגן בחקיקה יחד עם איזונים שיתנו הגנה מספקת לנחקר כי בסוף הוא לא נחקר בבית משפט, אלא נחקר בידי נאמן שהוא עורך דין פרטי בסופו של דבר.

סעיף קטן (ד) קובע את הסמכות לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, מה שכונה בפסיקה להאציל את הסמכות לנאמן.

היו"ר אוסאמה סעדי:

מה שהיה בפרקטיקה לא היה מעוגן בחוק?

ספי זינגר:

זה לא, זה היה מעוגן רק בפסיקה.

שלמה נס:

לא. יש סעיפים בפקודת החברות שנותנים סמכות למפרק לחקור. הפסיקה קבעה שהסעיפים האלה חלים גם על הסדרים, ולכן נאמן מוסמך לחקור. היו הרבה סעיפים בשאלת סמכויות חקירה,  דווקא פה זה הרבה יותר תחום.

ספי זינגר:

הנושא הראשון שזה סעיף קטן (ה) זה נושא הפרוטוקול. כל פעולה שמבוצעת בבית המשפט היא כמובן פומבית, ולכן כל חקירה שאם היא היתה מבוצעת בבית המשפט היתה צריכה להיות פומבית.  זה שאנחנו מעבירים את החקירה לידי הנאמן לא אמור לפגוע בפומביות, או הדבר היותר בסיסי שהנחקר יוכל לראות את הפרוטוקול שבו הוא נחקר, זה מצד אחד. מצד שני, הבנו בעיקר מהפרקטיקה שאם כל נחקר ייצא עם הפרוטוקול של מה שהוא אמר ונאמר זה יכול לפגוע ביעילות החקירה, באולי לפעמים תיאום בין עדויות או בין אנשים שנחקרים. לכן, כן צריך לתת איזשהו גבול שיאפשר לבצע חקירות יעילות. נקודת האיזון שאנחנו רוצים להציע היא שברירת המחדל היא שיהיה פרוטוקול  ושהפרוטוקול יימסר לנחקר. אבל לנאמן תהיה הסמכות במקרים שבהם הוא חושב שזה מוצדק לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום כל החקירות, ואז לא יהיה אפשר לתאם או להעביר פרוטוקולים בין אחד לשני, ורק בסיום החקירות.

גור בליי:

בסדר.

שלמה נס:

במציאות הקיימת היום הנאמנים הם אלה שחוקרים. התהליכים האלה של החקירות לוקחים הרבה זמן והם מורכבים. אתה מגלה דברים תוך כדי, חוזר, קורא עוד פעם למישהו. אתה לא רוצה באמת שיהיו שיבושים, וכך הלאה. וגם כשמתחילים להגיש כתבי תביעה זה לא אומר שכולם בבת אחת מתחילים. זה תהליך ממושך.

עד היום לבית המשפט היה שיקול הדעת מתי כן לחשוף או לא לחשוף את הדברים. פה עושים מהלך אחר. אומרים: בית משפט הוא זה שחוקר, לא הנאמנים. היות ובבית משפט באופן כללי הכול חשוף אז גם פה הכול צריך להיות חשוף.  זה לא ככה, זה חקירות. זה לא הליכים משפטיים בבית משפט, זה חקירות. זה סוג אחר של דבר. לכן, הגישה הזאת שאומרת: אני רוצה ישר לתת לכולם את הפרוטוקולים, רק יש מועד שאפשר להאריך עד אליו, היא לא טובה לפרקטיקה.

היו"ר אוסאמה סעדי:

אז מה אתה מציע?

שלמה נס:

אני מציע - - - שיקול דעת לבית המשפט  שאחראי על הפירוק. בית משפט יקבע אם נותנים ומתי נותנים בהתאם לעניין כי זה תלוי בנסיבות הספציפיות. יש הליך שחזר שלשום מבית משפט עליון חזרה למחוזי באגרסקו, הפרוטוקולים של חקירות שהמדינה היתה מעורבת. כל מקרה הוא באמת שונה, יש שיקולים. בית משפט מחוזי שהוא אחראי על הפירוק, חזקה עליו שיש לו שיקול דעת להחליט מתי לתת וכך הלאה וכו'. אני מציע לעשות את זה ולא להגיד: רגע, זה הליך בבית משפט אז הכול חשוף ופתוח. זה ישבש הליכים.



עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה







אין תגובות:

פרסום תגובה