יום שבת, 7 בינואר 2017

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 3 / עו"ד נועם קוריס

הכנסת העשרים


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט


סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 (מ/1207)  - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016,  מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 3


היו"ר ניסן סלומינסקי:

טוב, בסדר אם כי זה בסדר שאתה מביא משופטים. אנחנו עכשיו רוצים לקבוע משהו שיכתיב לשופטים.

דוד האן:

בסדר, הדבר הזה כבר קיים בפרקטיקה בישראל ולעגן אותו חקיקתית זה דבר טוב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

טוב, בסדר.

קרן רייכבך סגל:

לפעמים לא מוכרים את כלל הפעילות אלא רק חלק מהפעילות או רק סוג אחד של פעילות. לפעמים מוכרים נכסים שהם נכסים משמעותיים. אני מציעה שכן יהיה כתוב: מכירת פעילותו העסקית של תאגיד או חלק ממנה.

ספי זינגר:

הוא חלק מהותי ממנה – מתי צריך אישור בית משפט.

קרן רייכבך סגל:

תמיד צריך, כל מכירה. גם מכירה נכסית שהיא לא פעילות צריך אישור בית משפט.  כלומר, זה פעילות או חלק ממנה.

ספי זינגר:

אם זה עסקה חריגה אז תמיד צריך אישור בית משפט.

גור בליי:

בהקפאה בכל מקרה. הרי כל פעולה מהסוג הזה תדרוש אישור. בואו נסתכל על זה לעניין הנוסח, לוודא שזה מתיישב עם הסעיפים האחרים.

ספי זינגר:

בסדר גמור.

גור בליי:

"(ב) אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה' לחלק ד', אלא אם כן אושרה לאחר מכן תוכנית לשיקום כלכלי."

ספי זינגר:

בסדר, הסברנו את זה עכשיו שזה במהלך הדברים.

גור בליי:

כן, שסדר הפירעון הוא סדר הפירעון הרגיל.  לכן, לא צריך את אישור אספות הנושים.

גלילה הורנשטיין:

אני עדיין מוטרדת, זה לא כך. הלכה למעשה זה לא בדיוק כך.

גור בליי:

אבל כך הסעיף מופנה.

גלילה הורנשטיין:

טוב, נחיה ונראה.

גור בליי:

"סימן ה' מעבר להליכי פירוק

סעיף 94 הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק (א) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו.

(ב) החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע."

ספי זינגר:

עד עכשיו עסקנו בשיקום ועכשיו אנחנו עוברים לפירוק. זה סעיף שמאפשר תנועה בין שיקום לפירוק שאי-אפשר לשקם, צריך לעבור לפירוק.

גור בליי:

זה אחד החידושים פה.

ספי זינגר:

זה גם המצב, אבל כן.

שלמה נס:

השאלה אם זה חובה להעביר את זה לפירוק או שיש שיקול דעת לבית משפט להעביר את זה לפירוק?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ואם לא, אז מה?

ספי זינגר:

יורה.

שלמה נס:

נניח סתם בעל נושה אומר לבית משפט: כרגע נגרם נזק לנושים, הפסדים או משהו דומה לזה. אתה חייב לתת צו פירוק. יש סעיף הוראה לשיקול דעת לבית משפט.  לפעמים יכולות להיות סיטואציות - - -

ספי זינגר:

לא. זה אותם השיקולים שהוא קיבל את ההחלטה הראשונית. זה מעתיק את אותם השיקולים שהיה לו בשלב הראשון ואם השתנו הנסיבות ועכשיו הוא צריך לקבל החלטה אחרת הוא שוקל את אותם השיקולים. כמובן שמרחב שיקול הדעת שלו עדיין קיים לבית המשפט.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

העדיפות היא השיקום, ואם לא אז אחר כך - - -

גלילה הורנשטיין:

זה כך גם נעשה. בית המשפט מורה. הוא אומר לי: לכי תגישי בקשת פירוק.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כן, הלאה.

עופר שפירא:

סעיף 94 עוסק בהפסקת הפעלה במסגרת שיקום והעברה להליכי פירוק. אחת הסוגיות המשמעותיות בשיקום זה מה קורה במקרה שהשיקום לא מצליח בכל מה שנוגע להתחייבויות של בעל התפקיד. מה שכתוב פה ב-(ב) זה בסדר. זה התחלה שאומרת שהפסקת הפעלת התאגיד לא תפגע בתוקף החוזה או העסקה שבהם מתקשר הנאמן. אבל השאלה אז היא מי משלם את זה? הרי יכול להיות שאם מי שמתקשר בדרך כלל עם נאמן יוצא מנקודת הנחה שכל ההתקשרויות הן לא חובות לא מובטחים, הן לא התחייבויות שהן לא מובטחות, אלא הוא יוצא מנקודת הנחה שהוא מתקשר עם בעל תפקיד וזה הוצאות פירוק. עכשיו אם מעבירים את זה לפירוק אז לא מספיק לכתוב שזה לא יפגע בתוקפן, אלא היה צריך לכתוב שההוצאות בהן התחייב הנאמן הופכות להיות להוצאות פירוק במסגרת הליך הפירוק, אחרת אנשים נשארים באוויר.

ספי זינגר:

מבחינה התוצאה, התוצאה היא תוצאה. מבחינת אם צריך לכתוב את זה, אני חושב שאין צורך לכתוב את זה. זה גם נאמר בפירוש בסעיף סדרי הקדימה שבו הוא אומר שכל הוצאה שהוציא הנאמן במסגרת תפקידו, יש לה את המעמד של הוצאות - - -

קריאה:

וגם הנשייה.

גור בליי:

אני חושב שזה מיותר פה להוסיף.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

טוב, קדימה.

גור בליי:

" פרק ח' פירוק, 95 פעולת הנאמן בפירוק ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן.. ." - אנחנו פה מציעים לשנות במהירות האפשרית – "... בהקדם למימוש  כנסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים."

אסביר את השינוי. חשבנו, ורצינו גם לשמוע בהקשר הזה, שאנחנו רוצים לתת יותר גמישות מאשר המהירות האפשרית לעומת בהקדם. יכול להיות שיש איזשהו נכס שהערך שלו יעלה או משהו כזה. לא צריך להכניס את הנאמן לאיזשהו סד, וזו היתה התפיסה.

ספי זינגר:

הסעיף הזה מדבר על פירוק שבו בניגוד לשיקום אין תוחלת כלכלית, ולכן צריך לפרק ולמכור את הנכסים. זה מה שהסעיף קובע, שהנאמן צריך לפעול לפירוק, ומקובלת עלינו לגמרי ההערה של גור.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אוקי, בסדר.

שלום.

שלום לרנר:

ספי, יש לי שאלת הבהרה. כתוב פה שהנאמן יפעל בהקדם למימוש. איך זה מסתדר? האם רק הכוונה לנכסים לא משועבדים? כי בנכסים משועבדים לפי חלק ד' הרבה פעמים הנושה המובטח מממש ולא הנאמן? מה הכוונה פה?

ספי זינגר:

אמירה כללית כשלאחר מכן הפירוט מי מממש איזה נכס ובאיזו צורה נמצא בפרקים הספציפיים. זה מין סעיף כללי כזה שאומר: זה מה שעכשיו עושים. מממשים ולא מפעילים.

שלום לרנר:

לא כדאי להוסיף: כאמור בחלק ד'?

קריאה:

לא, אולי בעל התפקיד זה לא הנאמן?

ספי זינגר:

הנאמן זה בעל התפקיד.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתה רוצה להוסיף: בהתאם לאמור?

ספי זינגר:

בהתאם להוראות חלק ד'

גור בליי:

בסדר, בהתאם לאמור בחלק ד'.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

טוב. 96.

גור בליי:

" 96 זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו

לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהתאגיד בפירוק הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף 67, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 69, 70, 73 ו-74(א) בשינויים המחויבים".

גלילה הורנשטיין:

מי זוכר את הסעיפים האלה? אולי תחזור לנו על הסעיפים גם?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה כתוב, ספי רק מסביר עכשיו.

ספי זינגר:

בפירוק, בניגוד לשיקום, אין את האפשרות לאמץ חוזים כי המסלול הוא לא להמשיך אלא להפסיק. לכן, שאבנו רק את הסעיפים שעוסקים בהפסקת חוזים קיימים כשהפסקת חוזים קיימים נועדה למנוע הצטברות נוספת של חובות ולאפשר לסיים את פעילות התאגיד. זה הסעיף.

שלמה נס:

זה לא מחדש משהו שאין גם היום.

ספי זינגר:

לא, אין פה שום חידוש.

דוד האן:

יש לך להבא בפירוק סמכויות שיש לך היום לוותר על נכסים מכבידים. פה זה קונקרטית על חוזים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הלאה, תמשיך.

גור בליי:

" 97 הפעלת התאגיד בפירוק

(א) בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו  או לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.

(ב) על הפעלת התאגיד יחולו הוראות סימן ב' לפרק ז', ואולם הסמכויות לפי הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק."

ספי זינגר:

הסעיף הזה ממשיך את סעיף 97 שמדבר על - - - שהמטרה היא פירוק. לפעמים אפשר להמשיך הפעלה מאותם השיקולים שנאמרים בסעיף לשם הפירוק או להשאת הערך.

גור בליי:

יש לי פה שאלה. קודם כל, הוספנו את "לשם השאת שיעור החוב" בשביל כמובן ליצור אחידות עם מה שהיה קודם. אבל מה שרציתי לברר אתכם, אני לא זוכר אם העלינו את זה כבר, ההחלה של סימן ב' לפרק ז', לכאורה הרי זה מדובר, למשל, בלקחת אשראי ודברים מהסוג הזה. האם זה מתיישב עם סעיף 96? ב-96 הרי אתם הגבלתם את האפשרות שלו לקחת על עצמו חוזים, ואנחנו רק מדברים על ביטול חוזים כי אנחנו בפירוק. אבל בסימן ב' לפרק ז' אנחנו עוסקים, בין היתר, בלמשל אשראי נוסף ודברים כאלה. זאת אומרת, בהקשר הזה למרות שאנחנו במסלול של פירוק אנחנו כן מאפשרים לו לעשות פעולות שהן לא בהכרח חיסול העסק?

ספי זינגר:

המטרה הכללית צריכה להיות הפירוק והחיסול – זה המטרה. כן קורה, ואני חושב שקורה לא אחת, ויגידו פה האנשים מהפרקטיקה יותר ממני, שכן צריך להמשיך את ההפעלה באופן מסוים או בדרך מסוימת. כשצריך את זה כן חשוב שיהיו לו הכלים הנדרשים לו לשלם ההפעלה. אימוץ חוזה זה כאילו לאמץ פעילות, זה צופה פני שיקום. זה לכפות על מישהו צד חוזה במבט צופה פני שיקום. לכן, זה לא מתאים להליך של פירוק.

גור בליי:

ולקיחת אשראי חדש?

ספי זינגר:

לקיחת אשראי – אם  נדרשת להפעלה הקטנה לצורך הפירוק וניתנת ההגנה ההולמת לנותן האשראי אז - - -. אני מניח שזה נדיר יחסית כשהולכים לפירוק, אבל זה משהו שיכול להיות מתאים בנסיבות המתאימות ואין סיבה למנוע את זה.

קריאה:

ככה זה נעשה גם.

גור בליי:

ואימוץ חוזים זה לא משהו שצריך בהקשר הזה. זאת אומרת, באמת ההבחנה הזו כי אתה באמת מנסה להיפטר. בסדר גמור, בסדר גמור.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אוקי. 98.

גור בליי:

"הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי" – זה בדיוק הפוך מאיפה שהיינו קודם, לעבור מהמסלול הזה למסלול הזה.

"הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי..." – שוב, פה עשינו את זה בהתאמה לסעיפים האחרים  - "... וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי."

ספי זינגר:

זה תנועת הרברס שיש אותה לשני הכיוונים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זאת אומרת, הנאמן הוא זה שצריך לשכנע את בית המשפט? מי משכנע את בית המשפט?

ספי זינגר:

כל צד מעוניין יכול.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כל צד יכול לשכנע שיש סיכוי לשיקום?

ספי זינגר:


ההחלטה על פירוק לא היתה נכונה או שהשתנו הנסיבות ועכשיו אפשר לשקם אותה, אז חבל לפרק.


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה








אין תגובות:

פרסום תגובה