הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00
- פרוטוקול הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי מיום 1...
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 2
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 3
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 4
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 5
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 6
- הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 7
- מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
- דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
- דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
- תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'
סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 (מ/1207) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
טוב,
בסדר.
לפעמים לא מוכרים את כלל הפעילות אלא רק חלק מהפעילות או רק סוג אחד של פעילות. לפעמים מוכרים נכסים שהם נכסים משמעותיים.
אני מציעה שכן יהיה כתוב: מכירת פעילותו העסקית של
תאגיד או חלק ממנה.
תמיד צריך, כל מכירה. גם מכירה נכסית שהיא לא פעילות צריך אישור בית משפט.
כלומר, זה פעילות או חלק ממנה.
בהקפאה
בכל מקרה. הרי כל פעולה מהסוג הזה תדרוש אישור. בואו
נסתכל על זה לעניין הנוסח, לוודא שזה מתיישב עם
הסעיפים האחרים.
בסדר
גמור.
"(ב)
אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן
(א), תחולק התמורה שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות
פרק ה' לחלק ד', אלא אם כן אושרה לאחר מכן תוכנית
לשיקום כלכלי."
אבל
כך הסעיף מופנה.
"סימן
ה' מעבר להליכי פירוק
סעיף 94 הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק (א) הורה בית המשפט על הפעלת
התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן כי אין
סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד או כי המשך
הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת
התאגיד ועל פירוקו.
(ב) החלטת
בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע
בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס
או בתשלום שביצע."
עד
עכשיו עסקנו בשיקום ועכשיו אנחנו עוברים לפירוק. זה
סעיף שמאפשר תנועה בין שיקום לפירוק שאי-אפשר לשקם, צריך לעבור לפירוק.
זה
אחד החידושים פה.
יורה.
נניח
סתם בעל נושה אומר לבית משפט: כרגע נגרם נזק
לנושים, הפסדים או משהו דומה לזה. אתה חייב לתת צו
פירוק. יש סעיף הוראה לשיקול דעת לבית משפט. לפעמים יכולות
להיות סיטואציות - - -
לא.
זה אותם השיקולים שהוא קיבל את ההחלטה הראשונית. זה מעתיק
את אותם השיקולים שהיה לו בשלב הראשון ואם השתנו הנסיבות
ועכשיו הוא צריך לקבל החלטה אחרת הוא שוקל את אותם
השיקולים. כמובן שמרחב שיקול הדעת שלו עדיין קיים לבית המשפט.
כן,
הלאה.
סעיף
94 עוסק בהפסקת הפעלה במסגרת שיקום והעברה להליכי
פירוק. אחת הסוגיות המשמעותיות בשיקום זה מה קורה
במקרה שהשיקום לא מצליח בכל מה שנוגע להתחייבויות
של בעל התפקיד. מה שכתוב פה ב-(ב) זה בסדר. זה
התחלה שאומרת שהפסקת הפעלת התאגיד לא תפגע בתוקף
החוזה או העסקה שבהם מתקשר הנאמן. אבל השאלה אז היא
מי משלם את זה? הרי יכול להיות שאם מי שמתקשר בדרך
כלל עם נאמן יוצא מנקודת הנחה שכל ההתקשרויות הן לא
חובות לא מובטחים, הן לא התחייבויות שהן לא
מובטחות, אלא הוא יוצא מנקודת הנחה שהוא מתקשר עם
בעל תפקיד וזה הוצאות פירוק. עכשיו אם מעבירים את
זה לפירוק אז לא מספיק לכתוב שזה לא יפגע בתוקפן,
אלא היה צריך לכתוב שההוצאות בהן התחייב הנאמן
הופכות להיות להוצאות פירוק במסגרת הליך הפירוק, אחרת אנשים נשארים באוויר.
מבחינה
התוצאה, התוצאה היא תוצאה. מבחינת אם צריך לכתוב את
זה, אני חושב שאין צורך לכתוב את זה. זה גם נאמר
בפירוש בסעיף סדרי הקדימה שבו הוא אומר שכל הוצאה
שהוציא הנאמן במסגרת תפקידו, יש לה את המעמד של
הוצאות - - -
וגם
הנשייה.
טוב,
קדימה.
"
פרק ח' פירוק, 95 פעולת הנאמן בפירוק ניתן צו
לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק
זה – תאגיד בפירוק), יפעל הנאמן.. ." - אנחנו
פה מציעים לשנות במהירות האפשרית – "... בהקדם
למימוש כנסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים."
אסביר את השינוי. חשבנו, ורצינו גם
לשמוע בהקשר הזה, שאנחנו רוצים לתת יותר גמישות
מאשר המהירות האפשרית לעומת בהקדם. יכול להיות שיש
איזשהו נכס שהערך שלו יעלה או משהו כזה. לא צריך
להכניס את הנאמן לאיזשהו סד, וזו היתה התפיסה.
הסעיף
הזה מדבר על פירוק שבו בניגוד לשיקום אין תוחלת
כלכלית, ולכן צריך לפרק ולמכור את הנכסים. זה מה
שהסעיף קובע, שהנאמן צריך לפעול לפירוק, ומקובלת עלינו לגמרי
ההערה של גור.
אוקי,
בסדר.
ספי,
יש לי שאלת הבהרה. כתוב פה שהנאמן יפעל בהקדם
למימוש. איך זה מסתדר? האם רק הכוונה לנכסים לא
משועבדים? כי בנכסים משועבדים לפי חלק ד' הרבה
פעמים הנושה המובטח מממש ולא הנאמן? מה הכוונה פה?
אמירה
כללית כשלאחר מכן הפירוט מי מממש איזה נכס ובאיזו
צורה נמצא בפרקים הספציפיים. זה מין סעיף כללי כזה שאומר:
זה מה שעכשיו עושים. מממשים ולא מפעילים.
קריאה:
הנאמן
זה בעל התפקיד.
אתה
רוצה להוסיף: בהתאם לאמור?
בסדר,
בהתאם לאמור בחלק ד'.
היו"ר
ניסן סלומינסקי:
טוב.
96.
לנאמן תהיה נתונה
הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 66 שהתאגיד בפירוק הוא
צד לו, בהתאם להוראות סעיף 67, ויחולו לעניין זה הוראות
סעיפים 69, 70, 73 ו-74(א) בשינויים המחויבים".
בפירוק,
בניגוד לשיקום, אין את האפשרות לאמץ חוזים כי
המסלול הוא לא להמשיך אלא להפסיק. לכן, שאבנו רק את
הסעיפים שעוסקים בהפסקת חוזים קיימים כשהפסקת חוזים
קיימים נועדה למנוע הצטברות נוספת של חובות ולאפשר לסיים את
פעילות התאגיד. זה הסעיף.
לא,
אין פה שום חידוש.
הלאה,
תמשיך.
(א) בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל
את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה, ככל שהדבר דרוש
לשם פירוקו או
לשם השאת שיעור החוב שייפרע לנושים.
(ב) על הפעלת התאגיד יחולו הוראות סימן ב' לפרק ז', ואולם הסמכויות לפי
הסימן האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק
התאגיד ובמידה שהן דרושות לפירוק."
הסעיף
הזה ממשיך את סעיף 97 שמדבר על - - - שהמטרה היא
פירוק. לפעמים אפשר להמשיך הפעלה מאותם השיקולים
שנאמרים בסעיף לשם הפירוק או להשאת הערך.
יש לי פה שאלה. קודם כל, הוספנו את
"לשם השאת שיעור החוב" בשביל כמובן ליצור
אחידות עם מה שהיה קודם. אבל מה שרציתי לברר אתכם,
אני לא זוכר אם העלינו את זה כבר, ההחלה של סימן ב'
לפרק ז', לכאורה הרי זה מדובר, למשל, בלקחת אשראי ודברים
מהסוג הזה. האם זה מתיישב עם סעיף 96? ב-96 הרי אתם הגבלתם את האפשרות שלו לקחת על עצמו חוזים, ואנחנו רק מדברים על ביטול חוזים כי אנחנו בפירוק. אבל
בסימן ב' לפרק ז' אנחנו עוסקים, בין היתר, בלמשל אשראי
נוסף ודברים כאלה. זאת אומרת, בהקשר הזה למרות שאנחנו
במסלול של פירוק אנחנו כן מאפשרים לו לעשות פעולות
שהן לא בהכרח חיסול העסק?
המטרה
הכללית צריכה להיות הפירוק והחיסול – זה המטרה. כן
קורה, ואני חושב שקורה לא אחת, ויגידו פה האנשים
מהפרקטיקה יותר ממני, שכן צריך להמשיך את ההפעלה
באופן מסוים או בדרך מסוימת. כשצריך את זה כן חשוב
שיהיו לו הכלים הנדרשים לו לשלם ההפעלה. אימוץ חוזה
זה כאילו לאמץ פעילות, זה צופה פני שיקום. זה לכפות
על מישהו צד חוזה במבט צופה פני שיקום. לכן, זה לא מתאים להליך של פירוק.
ולקיחת
אשראי חדש?
לקיחת
אשראי – אם נדרשת להפעלה הקטנה לצורך הפירוק וניתנת ההגנה ההולמת לנותן
האשראי אז - - -. אני מניח שזה נדיר יחסית כשהולכים
לפירוק, אבל זה משהו שיכול להיות מתאים בנסיבות
המתאימות ואין סיבה למנוע את זה.
ככה
זה נעשה גם.
ואימוץ
חוזים זה לא משהו שצריך בהקשר הזה. זאת אומרת, באמת
ההבחנה הזו כי אתה באמת מנסה להיפטר. בסדר גמור, בסדר גמור.
"הפסקת
הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי" – זה בדיוק
הפוך מאיפה שהיינו קודם, לעבור מהמסלול הזה למסלול הזה.
"הורה
בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש
סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, כי קיימים אמצעים
למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי..." – שוב,
פה עשינו את זה בהתאמה לסעיפים האחרים - "... וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע
בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי."
זה
תנועת הרברס שיש אותה לשני הכיוונים.
ספי זינגר:
כל
צד מעוניין יכול.
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה