יום שבת, 7 בינואר 2017

עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, חלק 6

הכנסת העשרים


מושב שני

פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט



סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016


נכחו:
חברי הוועדה:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר


מוזמנים:
עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מיכל אלבז
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים
איתי הס
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
בן ציון פיגלסון
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יוסף חיים זינגר
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר
טדי שוראקי
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
עדנה מרציאנו
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי
עדי  כהן אמין הגר
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
יוסף פולסקי
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
אופירה ריבלין
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
יעל שני
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
מיכל  סיני לויתן
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
שירלי אבנר
שדלן, איגוד הבנקים בישראל
פרופסור שלום לרנר
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
מירב אביטל מגן
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
לבנת קופרשטיין דאש
ההסתדרות הכללית החדשה
גלילה הורנשטיין
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
ענת פילצר סומך
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח
ירון אליאס
סמנכ"ל עמותת ידיד
רן מלמד
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין
חנה אפרת קומט
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
פינחס מיכאלי
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
יצחק רייס
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
שי קידר
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד
עופר  שפירא
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי
עידית לב
סגנית מנהלת גבעת הפרחים
אילת מיזלין
חקלאית
נעמה מיזלין
עורכת דין
דנה צדוק
עורכת דין, עמותת CFOS
קרן רייבך סגל


לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.


ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי

סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי


הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 6

יוסף חיים זינגר:

כן. זה עלה תמיד לדיון, וזה בהחלט דיון לא פשוט. בכל מקום בעולם שאנחנו מכירים שבו זה נידון, זו הייתה ההכרעה. גם פה, בתיקון 19, זה עלה לדיון, ושוב פעם, זו הייתה ההכרעה. ההצעה שלנו היא לא לשנות את זה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לאדם יכול להיות 90%, ולעוד עשרה אנשים יש 1% כל אחד, ובכל אופן הוא לא יוכל להסכים – בהנחה שכולם נמצאים – אלא אם כן יש לו לפחות עוד חמישה שיצביעו יחד אתו מה-1%.

יוסף חיים זינגר:

נכון. יש לזה פתרון עם הקרם-דאון, שתיכף נגיע אליו, כי אפשר לאשר גם כשהאספה לא מסכימה, אז זה גם נותן לזה איזשהו פתרון. זה יושב על איזושהי הבנה שלפעמים חוב קטן לאדם קטן, עבור אותו אדם הוא משמעותי מאוד בשבילו, למרות שבמצטבר הוא לא חוב גדול. יש פה הבנה ערכית מסוימת. מכיוון שיש קורלציה הרבה פעמים בין חלשים לקטנים – לא בהכרח, אבל יש קורלציה – זה נותן כוח ועמידה לאנשים שהם בדרך כלל קטנים יותר וחלשים יותר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כל אדם שחייבים לו, מוכרח להיות לו ייצוג, גם אם זה - - -

יוסף חיים זינגר:

הוא לא חייב, הוא יכול לא לבוא.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא, חייבים לתת לו ייצוג. גם אם זה 0.001%, חייבים לתת לו ייצוג?

גור בליי:

כן. אגב, בפרקטיקה, זה יוצר בעיות, סעיף (1), הדרישה לרוב רגליים בנוסף ל-75%, מבחינת סחיטה?

ענת פילצר סומך:

עורכת הדין ענת פילצר סומך, מייצגת את איגוד החברות הציבוריות. אני סבורה שלתת כזו עמדת כוח, שלא מייצגת בשום צורה ואופן – וזה ברור – את סך הנשייה, זה פתח אדיר לסחטנות. זה דבר אחד. דבר שני, בהחלט יכול להיות שבראייה ממעוף הציפור, בראייה כלל משקית, טובת המשק בכללותו היא הפוכה. יש פה הצעה שהיא הצעה טובה, שהיא יכולה לעתים - - - מסך הנושים, ונושה אחד ספציפי שהבעיה שלו כנראה היא מאוד צרה, גם בפריזמה וגם בסך הנשייה, יכולה להפוך את הדבר הזה על-פיו. כך שאני מבינה לגמרי את הנטייה הסוציאלית, אבל היא לא יכולה לסתור ולאיין את הטובה הכלל משקית ולא את טובת התאגיד.

עופר שפירא:

אפשר להסביר?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אפשר להסביר, אבל זה - - -

עופר שפירא:

רק להסביר. בסופו של דבר, האיזון הזה, המבחן הכפול של ערך ורוב מספרי הוא מבחן שמקובל, כמו שספי אמר, בכל רחבי העולם. נקודת המוצא היא שכשנושים מגיעים לאספה, ההחלטות שלהם בתור ציבור הן החלטות רציונליות כלכליות. הם מקבלים את ההחלטה מתוך ראיית האינטרסים שלהם כנושים. זה לא מחייב שכל אחד ואחד עושה החלטה רק רציונלית, ויכול להיות שיש למישהו אחד יצר נקמנות, אבל המבחן הכפול הזה אמור להוריד את מקרי הקיצון. בגמרא יש סוגיה של מידות ושיורים. אם הולכים למקרי הקיצון, אז תמיד אפשר להגיד להגיע למקרים המגוחכים. אבל ברוב המוחלט של המקרים, האיזון הזה הוא איזון שהוא קיים, והוא חל טוב. כנגד האחד שבשיגעון שלו מונע את ההסדר והוא עם ערך פעוט, יכול להיות גם מישהו שבצד השני - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתה מתכוון למקרה של רב ירמיה?

עופר שפירא:

כן.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

עם הגוזל.

עופר שפירא:

עד כמה הוא הולך.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

שלא יודעים לאיזה שובך הוא שייך, אז החזקה היא שהוא הולך עד 50 אמה מהשובך. זה נמצא קרוב ל-50 אמה מהשובך. ואז רב ירמיה שאל אם יש לו רגל אחת בתוך ה-50 ורגל אחת מחוץ. אחרי שהוא שאל את זה כתוב: "על דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא". על זה זרקו אותו מבית המדרש. זה לא רק זה, מי שעוקב אחריו, זה אפיין את רבי ירמיה בהרבה מקרים שהוא שאל. החכמים אמרו שיש קביעה, נקודה, והוא תמיד ניסה לערער ואמר אבל תמיד יש כאלה. אחרי 20 שנה החזירו אותו, אבל זה הליך ארוך. יש לו תפיסת עולם מעניינת מאוד, אבל זה לא לעכשיו.

עופר שפירא:

הפתרון המודרני, שבמקרה הקיצון ההוא, שהופך את הדברים להיות מגוחכים, בית המשפט את זה כבר יפתור, ואת כל השאר יפתור המבחן הכפול.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

פה נתנו לבית המשפט את הכול. בלי קשר לכל זה, זו יכולה להיות נקודת סחיטה גדולה. נניח שיש אחד שיש לו חוב של 90% והוא גדול, עצם זה שחייבים לו 90% מהחוב, סימן שהוא גדול, שהוא יודע, יכול להיות בנק. יש קטנים שיכולים להגיד לגדול אם אתה רוצה שאנחנו נאשר, בוא נסכים, בתנאי שכל אחד מאתנו יקבל 2% ולא 1%. זה מה שהם יגידו לו. זה ביני לביני, מה שנקרא. אתה תסכים? טוב. לא תסכים, אנחנו נמצא מספיק סיבות למה להתנגד.

גור בליי:

אחת הבעיות שכולם באותו סוג.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כן, כולם באותו סוג. אבל הם יבקשו לקבל 2% ולא 1% שחייבים לנו. אתה תוותר על עוד 10%.

שלום לרנר:

יש סעיף כללי שאומר שמי שהוא חבר תאגיד יעשה שימוש - - - בתום לב לפתור את הבעיה, וימנע מניצול לרעה של - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה הפירוש? ראית תום לב יותר גדול מזה? זה תום לב. אתה גדול, יש לך הרבה כסף, תוותר על 1% בשבילי. אני מסכן, יש לי 1%, אני קטן.

ענת פילצר סומך:

- - - 1% אחרי החלוקה לאספות הסוג. זאת אומרת, זה לא מכלל הנשייה. זה המיעוט של המיעוט, זה אחרי החלוקה של מבחן האינטרסים לאספות הסוג. זה שילוב שיכול להיות מזערי שבמזערי.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה יכול להיות בכל סוג, אם יש גדולים וקטנים שינצלו את זה לסחיטה כזאת.

יוסף חיים זינגר:

הרעיון הוא שיש ערך לאנשים, לא רק לכסף.

גור בליי:

כל זה חוכמת ההמונים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כמו שכתוב, כל זה נכון וטוב אם יש תום לב ויושר, אבל כשאתה נותן - - -

קריאה:

אבל אלו מבחנים כלכליים.

גלילה הורנשטיין:

מאחורי הקלעים עושים הכול, אדוני, הכול. זה לא יבוא לשולחן הזה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יש כלל שאומר לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. לא העכבר הוא הגונב, אלא החור שממנו יש לעכבר יכולת לגנוב ולשים שם. אנחנו יודעים את זה בחיים. הרבה פעמים הפיתוי שאתה נותן למישהו גורם לאותו אחד – אז אם אתה נותן את האפשרות, אז גם אנשים ישרי לב אומרים אם החוק נתן לי את האפשרות, אז למה לא?

יוסף חיים זינגר:

זה לא שיש אפשרות.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה הפירוש? אם אני לא אסכים, אז יש לי אפשרות. אם אנחנו נתארגן, מתוך העשרה, כל אחד אחד, אנחנו נתארגן חמישה, אז אנחנו 5% בסך הכול. אנחנו יכולים תמורת זה לקבל 10% אם נתארגן ונגיד שאנחנו לא מוכנים, אז נקבל.

יוסף חיים זינגר:

אתה לא תוכל לקבל 10%. אסור לך כי זה ניצול לרעה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה לא ניצול. אנחנו מסכימים ללכת לתכנית שלך, הגדול, זה טוב. לא חשוב, בסדר.

גור בליי:

יש פה נקודה נכונה שקרן העלתה שזה מעודד את ההשתתפות של הנושים הקטנים בתהליך. אחרת הם יגידו יש לו 80% - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

למה זה יעודד את הקטן? אם הוא לא יקבל שום תועלת, למה זה יעודד אותו לבוא?

קריאה:

הוא מתומרץ - - - להשתתף בתהליך.

קרן רייבך סגל:

למעט מצבי קיצון, שהם לא מאוד רבים ואפשר לזהות אותם ולבקש סיוע של בית משפט, בסוף אתה אומר לא רק האנשים הגדולים הולכים להצביע. אם צריך רוב מספרי, יש גם ערך להצבעה שלי.

גלילה הורנשטיין:

אבל רוב הקטנים לא באים, לא יעזור כלום.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הקטן – לא מעניין אותו.

קרן רייבך סגל:

את האספות האלה זה מעניין?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני אראה לך כמה מודים לי במיילים מבנק "המזרחי" – ההצבעה, האספה והכול.

גלילה הורנשטיין:

רוב הקטנים לא באים, לצערנו.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה לא מעודד אותו - - -

יוסף חיים זינגר:

זה כן מעודד אותו.

גלילה הורנשטיין:

לא מעודד אותו.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מעודד אותו אם הוא חושב לנצל, אבל אם בין כה וכה - - -

גלילה הורנשטיין:

אין לו כוח.

קרן רייבך סגל:

לא, זה מעודד אותו.

יוסף חיים זינגר:

בלי לנצל לרעה. כשאדם רוצה להיות ישר, אם אומרים לו - - -

גלילה הורנשטיין:

איזה כוח יש לו? כל החמישה צריכים להתארגן יחד.

יוסף חיים זינגר:

יש אנשים עם 80% מהחוב, אז הוא אומר מה זה מה משנה מה אני אגיד? הם משחקים את כל המשחק. אבל אם אני אומר שלכל אחד יש משמעות, בסוף צריך גם רוב מספרי, אז גם אדם קטן יודע שיש משמעות לקול שלו.

קריאה:

צריך לשכנע אותו שזה טוב.

ענת פילצר סומך:

אבל זה לא אותה דוגמה. זה לא מבחן - - - זה נושה קטן, זה סך נשייה קטן. זה יכול להיות גוף מוסדי עתיר – גודל זה גב כלכלי. אז זה קצת דמגוגיה – סליחה שאני אומרת – להציג את זה כאילו זה האדם המסכן במבחן הסוציאלי. זה יכול להיות בנק, או חברת ביטוח, או כל דבר אחד שהוא גוף עתיר נכסים וכוח, ויש לו סך נשייה קטן. לעומת זאת, יכול להיות שיש איזה ספק שהוא עתיד לקרוס אם הדבר הזה לא ישולם לו, ויש לו 90% מסך הנשייה. אין קורלציה תמיד.

גלילה הורנשטיין:

והם לא מאותו סוג. הבנק הוא בסוג אחר, והספק בסוג אחר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רבותי, מאחר ואמרתם שזה נוהג בכל העולם, ואין לנו שיטה טובה יותר, אז נקווה – ואם אין כאן תום לב, אז אני מקווה שהשופט, שאנחנו סומכים עליו, יאתר את חוסר תום הלב, או שהנאמן - - -

ענת פילצר סומך:

אז אולי אפשר להוסיף תום הלב לסעיף (1).

גור בליי:

אבל יש את זה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

א', יש. ב', אנחנו לא מעלים על דעתנו שאין תום לב.

גלילה הורנשטיין:

יש תום לב.

גור בליי:

יש את זה ב-84(ד).

קרן רייבך סגל:

מעלה הכול על דעתי.

גלילה הורנשטיין:

בסעיף על תום לב אפשר להגיד אני ישר, אני לא גנב. יש תום לב גלום. אחרת כתוב אני שקרן.

גור בליי:

"אישור תכנית בידי בית משפט –
86.        (א)        אושרה הצעת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.
(ב)        בבואו לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ורשאי הוא לשקול גם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור".

גלילה הורנשטיין:

יופי.

יוסף חיים זינגר:

זה סעיף היישוב. פה שיקול הדעת של בית המשפט הרבה יותר רחב.

גלילה הורנשטיין:

- - - נשייתי, זה העניין של העובד.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רגע, לאט-לאט.

יוסף חיים זינגר:

זה השלב האחרון. אחרי שהנושים אישרו, עדיין יש אישור של בית המשפט. לא משאירים את זה רק בידיים של הנושים כי בסוף זו החלטה קולקטיבית. יכול להיות מיעוט שמתנגד, וכופים את זה על אותו מיעוט מתנגד. בית המשפט מאשר את זה במסגרת השיקולים שלו. הוא שוקל שיקולים של הוגנות ההליך. שהיה פה הליך הוגן, ויש את כל המידע ושכול אחד קיבל את - - - שההליך נעשה בצורה נכונה.

גור בליי:

גם זומנו בצורה ראויה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

איך נדע? אם מישהו מרגיש שנעשה כאן משהו לא טוב, אז הוא - - -

יוסף חיים זינגר:

אז הוא יפנה לבית משפט. בנוסף הוא רשאי לשקול שיקולים שהם בר-נשייתיים. כלומר, לא רק השיקולים הנוגעים לנושים, אלא גם שיקולים רחבים יותר, שהם העובדים – זה השיקול הקרוב יותר בדרך כלל – וגם שיקולים של טובת הציבור הכלליים. לדוגמה, אם יש מפעל בדרום או בצפון, חוץ מהשיקולים של טובת הנושים, יש פה גם לפעמים שיקולים תעסוקתיים רחבים, או שיקולים אחרים. וגם את זה הוא יכול לשקול.

רן מלמד:

הייתי רוצה לשאול שאלה, אם זה אפשרי ויש לי אישור. לגבי הסעיף הזה. אני יודע שרשאי זה כמו חייב לצורך הנושא. אבל כשאתה מוסיף לו אחר כך גם, אז אתה מחליש אותו. לטעמי לפחות, לפי העברית שאני מכיר.

יוסף חיים זינגר:

בלי המילה גם?

רן מלמד:

כן. רשאי זה בסדר, אבל לשקול גם שיקולים, אתה מחליש. אז אם אפשר להוריד.

יוסף חיים זינגר:

מקובל. אני מקבל. בסדר, בואו נוריד את המילה גם.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא, לא, לא. יכול להיות שיש שיקולים נוספים. בכל פעם שאנחנו מפרטים, זה כמו נואם שעולה ואומר ברשות זה וברשות זה וברשות זה. באותו רגע הוא הסתבך, כי איפה שהוא יעצור, תמיד יהיה מישהו שיפגע. או בהזמנות לחתונה, תמיד יש מישהו שחשב שגם הוא צריך להיות. אז הנשיא לימד אותנו להגיד מכובדי כולם ואתה יוצא ידי חובה. אבל למרות הכול, כן מפרטים. פה גם שיקולים – אז אני מניח שגם לא חל על הנושא של עובדי תאגיד לטובת הציבור, אלא הוא חל גם על דברים נוספים שלא כתובים פה, נכון?

קרן רייבך סגל:

בוודאי.

רן מלמד:

זה לא מה שאני מבין.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז אתה לא יכול להוריד את המילה גם.

רן מלמד:

זה לא מה שאני מבין.

יוסף חיים זינגר:

הוא שוקל את טובת הנושים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתה לא יכול להוריד את המילה גם.

ענת פילצר סומך:

בטח שלא. אסור להוריד את המילה גם. בסיס הרעיון זה לא - - -

גור בליי:

התוספת של המילה נועדה להבהיר שזה לא אמור להיות רשימה ממצה, אלא - - -

קרן רייבך סגל:

- - - בנוסף לעיקרון הבסיסי - - - התועלות הכלכליות - - - התכנית לשיקום כלכלי - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז יש כאן מחלוקת בעברית על מה חלה המילה גם.

רן מלמד:

אם מסכימים שחייבים לשקול את נושא העובדים וטובת הציבור, ובנוסף לזה גם שיקולים אחרים, זה בסדר. אבל זה לא מה שכתוב במשפט. זה לא מה שכתוב במשפט.

קרן רייבך סגל:

אבל הם לא - - -

יוסף חיים זינגר:

אולי נחזור לנוסח המקורי?

רן מלמד:

אז אנחנו לא מסכימים, קורה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כמו שתלוי איפה שמים את הסוגריים, מה נכנס בתוך הסוגריים. אני מבין שהכוונה פה לשקול כל שיקול שהוא חושב שהוא רלוונטי, ואנחנו רק מזכירים לו אל תשכח את העובדים ואת טובת הציבור, אבל אם יש שיקולים נוספים, אתה בהחלט רשאי לשקול אותם.

רן מלמד:

זה לא מנוסח פה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זו כנראה הכוונה.

רן מלמד:

זו כוונת המשורר אולי.


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona





אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה







·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה·         עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - ניופאן·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת·         עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים·         עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - יורוקום·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות·         נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו·         עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ·         עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה·         עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל·         עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר·         נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים·         עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד·         עו"ד נועם קוריס - כתבה


אין תגובות:

פרסום תגובה