יום שבת, 7 בינואר 2017

עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, חלק 5

הכנסת העשרים


מושב שני

פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט



סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016


נכחו:
חברי הוועדה:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר


מוזמנים:
עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מיכל אלבז
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים
איתי הס
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
בן ציון פיגלסון
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יוסף חיים זינגר
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר
טדי שוראקי
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
עדנה מרציאנו
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי
עדי  כהן אמין הגר
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
יוסף פולסקי
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
אופירה ריבלין
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
יעל שני
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
מיכל  סיני לויתן
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
שירלי אבנר
שדלן, איגוד הבנקים בישראל
פרופסור שלום לרנר
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
מירב אביטל מגן
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
לבנת קופרשטיין דאש
ההסתדרות הכללית החדשה
גלילה הורנשטיין
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
ענת פילצר סומך
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח
ירון אליאס
סמנכ"ל עמותת ידיד
רן מלמד
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין
חנה אפרת קומט
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
פינחס מיכאלי
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
יצחק רייס
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
שי קידר
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד
עופר  שפירא
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי
עידית לב
סגנית מנהלת גבעת הפרחים
אילת מיזלין
חקלאית
נעמה מיזלין
עורכת דין
דנה צדוק
עורכת דין, עמותת CFOS
קרן רייבך סגל


לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.


ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי

סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי


הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 5

היו"ר ניסן סלומינסקי:

את זה קובע הנאמן לפי המחשב.

יוסף חיים זינגר:

נכון. אבל הפרוצדורה – איך מגישים, איך מאשרים, מה לוחות הזמנים - - -

גור בליי:

אגב, זה לא טריוויאלי, זה לא לפי המחשב. אם יש נושים לא מובטחים, נאמר שיש עשרה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא, הם סוג אחר.

גור בליי:

כל אחד מהם תובע 20. הוא צריך להגיד אם החוב כלפיהם הוא באמת 20, או שהוא 10. אם הנאמן חושב שהוא תובע 20, אבל אחרי שהוא בדק, הוא רואה שחייבים לו רק 10, אז הוא יקבל קולות לפי 10, לא לפי 20. זה חלק מתהליך הקביעה.

יוסף חיים זינגר:

יש חוב לא קצוב לשום אותו.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

איך הוא יכול לדעת – נניח שהוא תובע 200,000. איך הנאמן יודע להגיד אם מגיע לו 200,000 או 100,000?

יוסף חיים זינגר:

גם את זה יש בתקנות. תקנה 24 אומרת שאם היה לו ספק, הוא יסמן אותה והוא יגדיר אותה על תנאי. אם יש חוב לא קצוב - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

צריכים לעשות הצבעה, מה זה על תנאי? מישהו צריך לקבוע כמה החוב החלוט שלו, ואת זה בדרך כלל בית המשפט צריך לקבוע. מתנהלים כאן דיוני זוטא לקבוע את החובות.

קריאה:

הנאמן עושה את זה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הוא יכול לקבוע?

יוסף חיים זינגר:

אותו דבר, אם יש חוב לא קצוב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני טוען שמישהו חייב לי חצי מיליון, וההוא טוען שרק 100,000, אז לא לבית המשפט, אלא רק לנאמן יש את הסמכות לקבוע?

יוסף חיים זינגר:

נכון. גם היום - - -

איתי הס:

בכל הליך חדלות פירעון, הנאמן, בעל התפקיד, מכריע בכל תביעות החוב, ומי שלא שבע רצון מההכרעה שלו רשאי לערער לבית המשפט, אבל ההכרעה הראשונית היא סמכות של הנאמן.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אבל אם הוא לא מרוצה, הוא הולך לבית המשפט. אם אני תובע חצי מיליון ומאשרים לי 100,000, אז אני אלך לבית המשפט, ואז אני מעכב את כל ההליך כי עוד לא יודעים כמה זכות יש לי, אז הכול מתעכב.

איתי הס:

מוצאים דרך להתגבר על זה.

יוסף חיים זינגר:

במקרים חריגים מאוד זה יכול לקרות, אבל ככלל, זה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה חריג? יש כאלה הסכמות טובות?

יוסף חיים זינגר:

- - - הסכמות מהירות או להגיע להכרעות מהירות. אם זה חוב שרשום בספרי החברה, אין בעיה. אם זה חוב שהוא במחלוקת, הנושה צריך להוכיח את החוב, כמו שהוא מוכיח כל תביעה שהוא מגיש.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני שואל, אם זה בפורום של בית משפט, אז זה מעכב.

עופר שפירא:

לרוב זו לא בעיה. רק אם זו לשון מאזניים, זו יכולה להיות בעיה. אם אותו מצביע הוא לא לשון מאזניים בין אישור לבין אי-אישור, אז אפשר לדחות אותו.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה לא אחד, יכולים להיות כמה, אתה לא יכול לדעת. יכול להיות שבסוג שלו הוא מכריע, אז זה עוד פעם יכול לעצור את הכול. כי פה יש סוגים שונים.

קרן רייבך סגל:

אז זה בדיוק יהיה רלוונטי למה שיהיה ב-86. כלומר, להסביר שנכון שלא עמד הרוב הנכון, אבל יש נושים שיוצגו לפי תביעות החוב שלהם, ובפועל יש הרבה – זה משהו שהוא לשון מאזניים. לבוא ולהסביר למה זה לא נכון, וזה לא בהכרח גורם לבעיה אמתית - - - כי בדרך כלל קוברים את זה.

גלילה הורנשטיין:

אדוני, אני מוכרחה עוד הבהרה ל-84(א). אני רוצה לדעת, ספי, שהעניין של הקלאסות לא סגור, ומה שקשור לבקשה לעשות קלאסה לעובדים, אנחנו נדון בזה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כן.

קריאה:

בהגדרת סוג?

גלילה הורנשטיין:

כן. כן, כן. מגדירים סוגים.

יוסף חיים זינגר:

הייתה להם טענה שאם אנחנו נבטל את דין הקדימה לעובדים, גם אם ניתן להם פיצוי כספי, והם לא יפגעו, זה מחליש את כוחם בתכניות כי הם מפסיקים להיות נושים בדין קדימה והופכים להיות נושים רגילים ונכנסים לקבוצה הרבה יותר גדולה. אז את כל נושא העובדים אני חושב שאנחנו צריכים לראות כמכלול.

גלילה הורנשטיין:

הבנתי, אבל - - -

גור בליי:

אז אנחנו שמים כוכבית על זה.

גלילה הורנשטיין:

כתבתי לך, נתתי לך על נייר. שלא תגידו לי את מחזירה אותנו אחורנית.

גור בליי:

לגבי העובדים, אנחנו שמים על זה כוכבית.

גלילה הורנשטיין:

גם קלאסה, גם קידום סוג.

גור בליי:

"אישור תכנית בידי הנושים או חברי התאגיד –
85.        (א) הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאספות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:
(1)        בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אספה;
(2)        המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אספה.
(ב) בסעיף זה, ״מצביעים״ - למעט מי שנמנעו בהצבעה".

יוסף חיים זינגר:

הסעיף הזה מסביר איך מכריעה כל אספה, מהו הרוב הנדרש כדי להגיד שאספה אישרה.

גור בליי:

הוא מבוסס על הדין הקיים.

יוסף חיים זינגר:

נכון, הוא מבוסס על הדין הקיים, והדבר המרכזי הוא סעיף (2), שזה שלושת רבעי, 75% מכוח ההצבעה, מהחוב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הנמנעים לא נחשבים.

יוסף חיים זינגר:

הנמנעים לא נחשבים. סעיף קטן (1) הוא שאנחנו רוצים שיהיה כמה שיותר רוב רגליים. שיהיה רוב של המצביעים. המטרה של זה היא לתת כוח גם לנושים החלשים והקטנים יותר, שלפעמים הם - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הכוונה ברוב היא לקוורום, או בסוף ההצבעה?

יוסף חיים זינגר:

צריך רוב כפול.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יש קוורום בכלל?

יוסף חיים זינגר:

לא.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מי שמגיע, מגיע?

יוסף חיים זינגר:

יש תקנות.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מכנסים אספה, ומגיעים רק 10% מכלל החברים.

גלילה הורנשטיין:

הנוכחים. הנוכחים. הם מצביעים גם על-ידי ייפוי כוח.

איתי הס:

מי שלא בא, לא מצביע.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אם יש ייפוי כוח, אז הוא נמצא. אני שואל אם דרוש קוורום מסוים.

יוסף חיים זינגר:

לא.

גלילה הורנשטיין:

לא.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא דרוש?

יוסף חיים זינגר:

זה הרעיון, שמי שרוצה להשפיע, שיבוא.

גור בליי:

אלו אינטרסים כלכליים.

יוסף חיים זינגר:

יש סמכות לקבוע את - - - אי-אפשר לכנס את האספה מדקה לדקה בלי שיודיעו לכולם. יש כללים ויש תקנות מסדירות – פרסום ומודעות. זו ההסדרה שתהיה בתקנות. אחרי שמצביעים, הרוב צריך להיות רוב כפול. בהתחלה, רוב של 75% בכוח ההצבעה, כלומר בכמות החוב - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אם 60% נמנעים, זה לא יוכל לעבור.

גור בליי:

לא, הם לא נספרים.

יוסף חיים זינגר:

נמנעים לא נספרים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז מה כן צריך?

יוסף חיים זינגר:

75% מאלה שמצביעים מהחוב.

גור בליי:

אלה שהצביעו בעד או נגד.

יוסף חיים זינגר:

בעד או נגד, ורוב רגליים. רוב מספרי. כלומר, אם יש עשרה נושים, יש - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רוב של מה, של נוכחים או מצביעים?

יוסף חיים זינגר:

של מצביעים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז אני צודק. אם 60% נמנעים - - -

יוסף חיים זינגר:

יש עשרה נושים. אחד מחזיק ב-90% מהחוב, ועוד תשעה מחזיקים ב-10% מהחוב. אם הוא מצביע בעד, יש רוב של למעלה מ-75% מהחוב. זה לא מספיק. הוא צריך עוד חמישה חוץ ממנו כדי שיהיה בסך הכול שישה כדי שיהיה גם רוב חוב וגם רוב ברגליים, כלומר רוב של אנשים.

גור בליי:

וזה סעיף שמבחינה כלכלית – דיברנו על זה – הוא קצת מוזר.

יוסף חיים זינגר:

מה המטרה של זה?

שלום לרנר:

את הנמנעים לא סופרים בכלל, לכן מספיק שלושה. את הנמנעים אתה לא סופר.

יוסף חיים זינגר:

לא, את הנמנעים לא סופרים.

שלום לרנר:

לא תמיד צריך שש.

יוסף חיים זינגר:

נכון.

קרן רייבך סגל:

- - - לקחת את האנשים שסך הנשייה שלהם עלול להיות נמוך מאוד.

יוסף חיים זינגר:

נכון. מה המטרה? הדבר הזה נידון ארוכות במסגרת תיקון 19, וזה גם עלה כהערה של גור בנייר של הייעוץ המשפטי של הוועדה. כלכלית זה נכון שהיה צריך להסתכל לכאורה רק על הערך הכלכלי. אבל גם מבדיקה שעשינו בעולם, ראינו שבכל המקומות שהמבנה הזה קיים משאירים גם רוב רגליים. המטרה היא לתת כוח לקטנים ולחלשים.

גור בליי:

זה לא בהכרח הקטנים. מי שרק שחייבים לו מעט, הוא יכול להיות נושה גדול שחייבים לו מעט.

יוסף חיים זינגר:

זה נכון, אבל יש קורלציה הרבה פעמים בין החלשים לבין הקטנים. לתת להם כוח בהצבעה ולא לאפשר דריסה על-ידי נושה אחד גדול ודומיננטי שדורס את כל השאר כי הם קטנים ולידו הם לא נספרים, ואז בגלל הכוח הגדול שיש לו, הוא מכריע לבד את האספה ולאף אחד אחר אין כוח או סמכות. זה עלה לדיון כמעט בכל החקיקות המודרניות של חוקי חדלות פירעון.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

בתנאי שהם מגיעים לאספה, נכון?


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona





אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה







·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה·         עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - ניופאן·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת·         עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים·         עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - יורוקום·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות·         נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו·         עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ·         עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה·         עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל·         עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר·         נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים·         עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד·         עו"ד נועם קוריס - כתבה


אין תגובות:

פרסום תגובה