הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, חלק 7

הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 7

• עו"ד נועם קוריס- פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוק... חלק 1
• עו"ד נועם קוריס - פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החו... חלק 2
• עו"ד נועם קוריס- הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי... חלק 3
• עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 4 
• עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 5
• עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 6 
• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פר... חלק 7
• עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 8
• עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כל... חלק 9

• עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכ... חלק 10

לפרוטוקול מס' 275

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00

• פרוטוקול הצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי מיום 1...
• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 2
• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 3
• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 4
• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 5
• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 6
• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 7

• הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ... חלק 8

המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס

• מבנה הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-20...
• דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א)
• דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התש... (חלק א' פרק ב')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ב')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ב' סימן ד')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ג')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ד')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק ה')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים ו'- ז')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלקים ח'- ט')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת...(חלק י')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלקים יא' - יג')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (חלק יד')
• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות)

• דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הת... (תוספות ב')

• תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק א'
• תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ב'
• תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ג'
• תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלק ד'
• תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ה'-ז'
• תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים ח'-י
• תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015 חלקים יא'-יב'

סדר היום:

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016

נכחו:

חברי הוועדה:

ניסן סלומינסקי – היו"ר

אורי מקלב – מ"מ היו"ר

מוזמנים:

עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים	–	מיכל אלבז
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים	–	איתי הס
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים	–	בן ציון פיגלסון
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים	–	יוסף חיים זינגר
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר	–	טדי שוראקי
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי	–	עדנה מרציאנו
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי	–	עדי  כהן אמין הגר
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי	–	יוסף פולסקי
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל	–	אופירה ריבלין
המחלקה המשפטית, בנק ישראל	–	יעל שני
המחלקה המשפטית, בנק ישראל	–	מיכל  סיני לויתן
המחלקה המשפטית, בנק ישראל	–	שירלי אבנר
שדלן, איגוד הבנקים בישראל	–	פרופסור שלום לרנר
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל	–	מירב אביטל מגן
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל	–	לבנת קופרשטיין דאש
ההסתדרות הכללית החדשה	–	גלילה הורנשטיין
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות	–	ענת פילצר סומך
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח	–	ירון אליאס
סמנכ"ל עמותת ידיד	–	רן מלמד
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין	–	חנה אפרת קומט
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין	–	פינחס מיכאלי
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל	–	יצחק רייס
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים	–	שי קידר
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד	–	עופר  שפירא
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי	–	עידית לב
סגנית מנהלת גבעת הפרחים	–	אילת מיזלין
חקלאית	–	נעמה מיזלין
עורכת דין	–	דנה צדוק
עורכת דין, עמותת CFOS	–	קרן רייבך סגל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ייעוץ משפטי:

גור בליי

נעמה מנחמי

סגנית מנהל הוועדה:

נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:

הילה מליחי

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 7

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אם זו הכוונה, על המילה גם אי-אפשר לוותר.

רן מלמד:

רק צריך לשנות את הנוסח של המשפט.

שלום לרנר:

אולי לרבות.

יוסף חיים זינגר:

פרופסור לרנר מציע לכתוב רשאי לשקול שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, שיקולים הנוגעים לטובת התאגיד - - -

שלום לרנר:

לא, לרבות שיקולים.

רן מלמד:

לא, למה?

שלום לרנר:

אז הכול מותר. לרבות זה אלה, וגם אחרים.

רן מלמד:

למה לא לכתוב רשאי לשקול שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור, לרבות גם הדברים האחרים?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתה לא עושה ככה. אתה לא יכול לפרט שניים ואחריהם לכתוב – אתה יכול וכולי. אבל לרבות במקום גם - - -

רן מלמד:

אני חושב שהחשיבות היא קודם כל שצריך לתת דגש על נושא העובדים וטובת הציבור. זה לא מופיע מספיק חזק במשפט הזה.

גור בליי:

ספי, זה משנה את ההצעה. השינוי שאנחנו עשינו הוא אולי שינוי קטן, אבל בהצעה המקורית שלכם יש הבחנה בין שני החלקים האלה. צריך לחדד את זה.

יוסף חיים זינגר:

כאילו זה ברמה נמוכה יותר.

גור בליי:

כתוב ישקול שיקולים הנוגעים – את זה בטוח הוא ישקול, ורשאי הוא לשקול. זאת אומרת, יש הבחנה פה.

גלילה הורנשטיין:

ודאי שיש הבחנה. גם בית המשפט מבחין, הוא אומר שיקולים לבר-נשייתיים, לא רק כסף.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא, אלו שני דברים.

רן מלמד:

לא, הוא חייב לשקול. הוגנות הוא חייב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הוגנות זו הנקודה המרכזית שלו כשופט.

יוסף חיים זינגר:

מה הייתה הבעיה עם גם?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אין בעיה. אמר רן שגם אולי מחליש, אם כי זה לא חייב להיות. זה תלוי בעברית.

גלילה הורנשטיין:

הוא כן מחליש. גם אני חושבת שהוא מחליש. בסך הכול של כל המרכיבים, גם זה.

גור בליי:

לא, מה שמחליש זו המילה רשאי. מה שמחליש זו המילה רשאי. יש פה במפורש בנוסח הכחול. אנחנו החלפנו את נוסף על כך במילה גם. זה אותו דבר.

רן מלמד:

זה בסדר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רשאי מכניס בין חייב לרשאי. המילה רשאי. אבל רשאי חל על כל הדברים.

ענת פילצר סומך:

יש לי שאלת הבהרה, ספי. אני רואה את המבנה כך: בית המשפט רשאי לשקול שיקולים שנוגעים להוגנות ההליך, שזה אותו - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא, לא רשאי. את זה הוא חייב.

קריאה:

הוא חייב. את זה הוא לא רשאי, את זה הוא חייב.

ענת פילצר סומך:

ורשאי את שני השיקולים האחרים – עובדי התאגיד וטובת הציבור. אני שואלת שאלה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא רק את השניים, אלא - - - נוסף.

יוסף חיים זינגר:

לא רק את השניים. אתם רוצים עוד דברים.

ענת פילצר סומך:

אין בעיה בכלל. אני שואלת משהו בסיסי יותר. אני שואלת על מקסום התועלות בכללותן. אני מסתכלת על התכנית, ואם בית המשפט רשאי לומר אני סבור שהתכנית הזאת – נגיד שהיה תהליך הוגן, אבל נגיד שהתכנית בכללותה לא ממקסמת את התועלות למקסימום על אף שהייתה הסכמה של כלל הנושים. האם בית המשפט רשאי לומר את דברו, כן או לא?

יוסף חיים זינגר:

בגדול, בית המשפט לא מחליף את שיקול הדעת העסקי של הנושים. אבל הסעיף לא חוסם את זה.

ענת פילצר סומך:

לדעתי כן, לכן אני שואלת.

יוסף חיים זינגר:

הוא לא חוסם.

גור בליי:

כתוב בין השאר. ככה גם אנחנו הבנו.

יוסף חיים זינגר:

הוא לא מכוון לזה, כי זה לא מה שבדרך כלל בית המשפט אמור לשקול, אבל יכולים להיות גם מקרים חריגים. אני חושב שלפעמים יש מקרים חריגים שהוא אומר זה לא מספיק.

ענת פילצר סומך:

אז אם אתה מכניס פה בין השאר, תן לגיטימציה לדברים האחרים.

יוסף חיים זינגר:

קודם כל הוא שוקל שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, שאלו שיקולי חובה, כי זו הליבה של האישור.

ענת פילצר סומך:

אין לי התנגדות לזה.

יוסף חיים זינגר:

אחרי זה, אומרים לו שיש מעטפת נוספת של שיקולים שאתה יכול לשקול. אלה שיקולים שהם בר-נשייתיים, שאותם קראנו - - - זה טובת הציבור והעובדים.

רן מלמד:

את זה הוא רשאי לשקול.

יוסף חיים זינגר:

נכון. זו המעטפת שהוא יכול לקחת בחשבון, שהוא רשאי לקחת בחשבון.

גלילה הורנשטיין:

אז תחזק את זה, שיהיה ברור. רק תחזק, זה הכול.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יש לנו כאן שתי שאלות. יש שאלה אחת, והיא ההבדל בין חייב לרשאי. יש חלק מהדברים שהוא חייב ויש חלק שהוא רשאי, זה דבר אחד. דבר שני, זה כתוב, ברשאי, אם הוא רק רשאי לשיקולים לעובדי תאגיד וטובת ציבור, או גם לדברים נוספים. אלו שני נושאים נפרדים. החלק הראשון כתוב בברור. לגבי הנוגעים להוגנות ההליך, לא כתוב רשאי, זאת אומרת שזה חייב. לגבי השיקולים האחרים, הוא רשאי, נקודה. אנחנו מגיעים לחלק השני. ברשאי, מה הוא ראשי? האם הוא רשאי רק שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד ולטובת הציבור? אם זו הייתה הכוונה, אז היה צריך לכתוב ורשאי הוא לשקול שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד ולטובת הציבור. אבל ברגע שהכנסת את המילה גם, זה אומר שלא רק אותם. גם אותם, אבל גם דברים נוספים. אם זו הכוונה, אולי תתייעצו עם מישהו שהוא פרופסור למשפט, או ללשון, לראות איך בונים את זה כדי שזה יגיד את הדבר שאנחנו רוצים.

ענת פילצר סומך:

אם אפשר, ספי, לציין את מה שאתם - - - ציינתם שבית המשפט יכול להתייחס גם לשיקולים הנוגעים - - - המהותיים של התכנית - - -, שזה בעיני לא פחות ערך מהעובדים ולא מטובת הציבור. אם כבר אנחנו הולכים על רשימה בלתי סגורה של נושאים שאפשר לדון בהם - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ספי, במשך דקה אתה יכול לענות לכולם. אני עושה הפסקה של דקה. ספי, אתה תשמע אותם בינתיים. יש הפסקה לדקה, ואתם תוכלו לדבר.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:07 ונתחדשה בשעה 14:10.)

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ההפסקה נגמרה.

גלילה הורנשטיין:

לוועדה יש הזדמנות לתקן את החוק, שהוא לא כל כך ברור.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתם בסוג הזה, אתם לא בחלק של הבנקים או כל אלה. אתם בקלאסה אחרת.

גלילה הורנשטיין:

אנחנו רוצים להיות בקלאסה אחרת.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יש לכם רוב בקלאסה שלכם.

גלילה הורנשטיין:

אין לנו עוד קלאסה, אנחנו מקווים שתהיה לנו קלאסה. רק מילה אחת, אדוני. מילה אחת. אני מחזירה אותנו למטרה של החוק – שיקום חברות. העובדים הם - - -

רן מלמד:

חלק מהשיקום.

גלילה הורנשטיין:

לא רק חלק, בלי עובדים אין שיקום.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

למה זה קשור כרגע?

גלילה הורנשטיין:

זה קשור לסעיף – לפני שאדוני יצא – ורשאי הוא לשקול גם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני לא מבין, הרי מה שאת אומרת רלוונטי לכל הסעיפים כולם. ברגע שאת אומרת את זה רק בסעיף הזה, מיעטת, כי הכוונה שרק בסעיף הזה העובדים הם רלוונטיים ובלעדיהם אין שיקום, ולפי כל הסעיפים האחרים לא צריך להתייחס אליהם. אנחנו חושבים שגם בסעיפים האחרים.

גלילה הורנשטיין:

אבל הם לא מוזכרים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז לא צריכים בכל סעיף להזכיר.

גלילה הורנשטיין:

לא אמרנו בכל סעיף, אמרנו בסעיף הזה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כתבנו בפתיחה: העובדים, עכשיו סוגריים, וכל החוק הוא בסוגריים, שחוץ מזה יש את העובדים.

גלילה הורנשטיין:

אוקיי. אבל כשבית המשפט דן ושוקל – ואנחנו רואים את זה בכל דיון, כמו שאמרתי לספי. אין דיון אחד – לפחות כשאני נמצאת שם, כי יש גם עורכי דין אחרים שמייצגים עובדים – שבית המשפט לא מתייחס לנושא העובדים. נתתי דוגמה קטנה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אבל זה פשיטא.

גלילה הורנשטיין:

לא, אבל זה לא מודגש בצורה הנכונה. הניסוח. רק הניסוח.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

איפה? איפה לא מודגש?

רן מלמד:

ספי, למה שלא תוריד את רשאי ותעבור ל-בין השאר לשיקולים הנוגעים להוגנות התהליך, וגם שיקולים הנוגעים - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רגע. רגע. רגע.

רן מלמד:

תוריד את הרשאי.

ענת פילצר סומך:

מה פתאום? איך? אנחנו משנים סדרי עולם?

רן מלמד:

מה זה מה פתאום, איך? את קובעת איך החוק יראה?

קריאה:

זה סדרי עולם?

קריאה:

זה סדרי עולם.

ענת פילצר סומך:

שינוי סדרי עולם – לא זו הייתה הכוונה.

גלילה הורנשטיין:

זאת הייתה הכוונה.

רן מלמד:

מה זה זאת הכוונה?

ענת פילצר סומך:

- - - יש שם עובדים - - -

רן מלמד:

החוק נחקק רק בשביל החברות?

ענת פילצר סומך:

- - - לפחות, ספי. כבוד היו"ר?

רן מלמד:

ספי, אני לא מבין, החוק נקבע בשביל החברות? בשביל מה?

ענת פילצר סומך:

בשביל הוגנות התהליך, לא כדי למקסם את - - -

רן מלמד:

לא בשביל איגוד החברות הציבוריות ואת מי שהוא מייצג, עם כל הכבוד.

גלילה הורנשטיין:

כן. לא את בעלי המניות, את העובדים. בשביל לשקם את החברה, לא את בעלי המניות.

יוסף חיים זינגר:

בסדר, אבל כל עובדי התהליך - - -

ענת פילצר סומך:

- - -

יוסף חיים זינגר:

אדוני, יש פה שאלה שצריכה הכרעה.

קריאות:

- - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רבותי, מקודם הסברנו שני דברים. דבר אחד זה חייב ורשאי, ודבר שני, ברשאי, מה נכנס ומה לא. כשאני עזבתי, היה מוסכם החלק הראשון, והיה רק דיון איך לנסח מבחינה עברית סגנונית את החלק השני, שבתוך החלק השני גם יכלול לא רק את זה, אלא עוד אפשרויות. עכשיו אני שומע שיש ערעור על החלק הראשון.

רן מלמד:

כן.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

היא אומרת שלא. אם היא אומרת שלא - - -

גלילה הורנשטיין:

על ההוגנות אין. על ההוגנות אין לנו שום דבר.

גור בליי:

לא על הוגנות. אתם רוצים להכניס את העובדים לחייב.

רן מלמד:

אני אחזור ואגיד עוד פעם - - - של מה שאנחנו אומרים. אנחנו חושבים שבהליך, השיקולים שהשופט צריך לשקול – צריך לתת מעמד יותר חזק וטובת הציבור. כיוון שיש פה שתי מילים שלדעתי לא מסתדרות אחת עם השנייה – רשאי וגם – אז אפשר למשל להוריד את המילה רשאי ולקבוע שהמשפט יהיה: בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך וגם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור. אני חושב שבצורה כזאת אתה מחדד את המעמד - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה שינוי מהותי. לא, לא.

יוסף חיים זינגר:

את המילה גם לא היה אכפת לך להוריד. אפשר לכתוב רשאי הוא - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא, זה שינוי מהותי לחלק הראשון שאמרתי. לכן אמרתי, זה החלק הראשון. בחלק הראשון יש הבדל בין חייב לרשאי. עכשיו אתה אומר את זה אני רוצה לשנות, להוריד את המילה רשאי ולהכניס את הכול כאילו הוא חייב, או לפחות את שני הדברים שמופיעים כרשאי להכניס כחייב. זה שינוי – אמרתי, כשאני עזבתי, כבר עברנו את זה, אז אנחנו חוזרים. זה בהחלט כן שינוי, אתם אמרתם שלא. אני חושב שזו לא חשיבות מי חשב או לא, אלא קודם כל מה התפקיד של השופט. הרי התפקיד של כל האחרים וכל הסוגים שדנים, ודאי שכל סוג דן, ודן בחלק שלו, והעובדים, ודאי שהם דנים בחלק שלהם, ואם זה לא יהיה לטובתם או שהם יפגעו, בוודאי שהם יהיו נגד. החלק הזה בא להגיד אתה השופט מחויב קודם כל – וזה הוזכר קודם – להוגנות. אתה צריך לוודא שיש כאן הוגנות. מה נכנס אצלך במסגרת של הוגנות – יכול להיות שאם נראה שלא מתייחסים לעובדים זה נקרא לא הוגן, והוא יכול לפסול את זה. יכול להיות הרבה. אבל ההוגנות של המהלך, נקודה, זו החובה שלך. בתוך שאר השיקולים שאתה עושה, מעבר למה שהסוגים השונים עשו, אתה תביא בחשבון שיקולים נוספים, לדוגמה, העובדים, טובת הציבור, עוד דבר, ועוד דבר.

רן מלמד:

אבל לא חובה עליו לשקול את זה, זאת בדיוק הבעיה. אני מסכים אתך, למעט העובדה שאין חובה על השופט לשקול גם את השיקולים הנוספים. הוא יכול, אם יתחשק לו לשקול, הוא לא חייב לשקול אותם.

גור בליי:

לעובדים יש - - - כנושים גם.

רן מלמד:

בלי קשר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה בלי קשר?

גלילה הורנשטיין:

לא ברור הסוג, חכה. עוד לא ברור.

רן מלמד:

אנחנו עוד לא יודעים בדיוק איך - - -

גלילה הורנשטיין:

אנחנו לא יודעים איזו קלאסה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הוא חייב להסתכל על בעלי העדיפויות, על כל דבר. על כל מה שהוא צריך להסתכל, הוא צריך להסתכל.

רן מלמד:

אדוני, אני חושב שלעובדים במקרה הזה צריך להיות מעמד מיוחד. כי בסופו של דבר, בחלק גדול מהמקרים, הם יוצאים המפסידים הגדולים. ואם השופט ידע מראש שהוא צריך לשקול שיקולים שנוגעים אליהם ולהעמיד אותם מול התכנית שמוצעת לו - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אז מה זה הוגנות התהליך? תסביר לי.

גלילה הורנשטיין:

כל השאר. כל השאר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה זה כל השאר?

גלילה הורנשטיין:

כל השאר, כמו שאדוני אמר.

קרן רייבך סגל:

- - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מה זה כל השאר? מה זה כל השאר, הוגנות? נניח דוגמה, אם - - -

גלילה הורנשטיין:

יכול להיות שיש נושה נגוע, אז ההצבעה שלו נגועה. אלף ואחת אלמנטים אחרים.

רן מלמד:

האם במסגרת התהליך היה דיון עם העובדים לגבי מה שהם חושבים שצריך להיות? אבל אם השופט לא מחויב - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אבל הוא מחויב להוגנות. להוגנות הוא מחויב.

רן מלמד:

אם הוא יודע שהוא צריך לשים מול עיניו את נושא העובדים, זה יהיה לו ברור, אחרת יכול להיות שזה לא יהיה מול עיניו.

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה

·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות

·         עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות

·         עו"ד נועם קוריס - מגשר

·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה·         עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - ניופאן·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת·         עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים·         עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - יורוקום·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות·         נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו·         עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ·         עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה·         עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל·         עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר·         נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים·         עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד·         עו"ד נועם קוריס - כתבה