יום שבת, 7 בינואר 2017

עו"ד נועם קוריס - הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 פרוטוקול מס' 269 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, חלק 9

הכנסת העשרים


מושב שני

פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט



סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016


נכחו:
חברי הוועדה:
ניסן סלומינסקי – היו"ר
אורי מקלב – מ"מ היו"ר


מוזמנים:
עו"ד יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מיכל אלבז
מנהל מח' משפטית-אפוטרופוס כללי, משרד המשפטים
איתי הס
עוזר אישי לאפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
בן ציון פיגלסון
משפטן, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יוסף חיים זינגר
מתמחה בלשכה המשפטית, משרד האוצר
טדי שוראקי
מנהלת תחום פשיטות רגל, המוסד לביטוח לאומי
עדנה מרציאנו
עורכת דין, המוסד לביטוח לאומי
עדי  כהן אמין הגר
לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
יוסף פולסקי
פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
אופירה ריבלין
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
יעל שני
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
מיכל  סיני לויתן
המחלקה המשפטית, בנק ישראל
שירלי אבנר
שדלן, איגוד הבנקים בישראל
פרופסור שלום לרנר
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
מירב אביטל מגן
עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
לבנת קופרשטיין דאש
ההסתדרות הכללית החדשה
גלילה הורנשטיין
יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות
ענת פילצר סומך
יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח
ירון אליאס
סמנכ"ל עמותת ידיד
רן מלמד
פורום הוצל"פ, לשכת עורכי הדין
חנה אפרת קומט
ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
פינחס מיכאלי
חבר ועדת חוק חדלות פירעון, לשכת רואי החשבון בישראל
יצחק רייס
חוקר, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים
שי קידר
בעלים, שותף מנהל, משרד עו"ד
עופר  שפירא
שומרי משפט רבנים למען זכויות האדם, מנהלת תחום צדק חברתי
עידית לב
סגנית מנהלת גבעת הפרחים
אילת מיזלין
חקלאית
נעמה מיזלין
עורכת דין
דנה צדוק
עורכת דין, עמותת CFOS
קרן רייבך סגל

ייעוץ משפטי:
גור בליי
נעמה מנחמי

סגנית מנהל הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי


הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 חלק 9

יוסף חיים זינגר:

המילה עובדים בבירור נכונה גם בקרם-דאון. בניסוח של הצעת החוק זו באמת הייתה תקלה, כי כשכתבנו את תחילת הסעיף: על אף הוראות סעיפים 85 ו-86, אמרנו שהסעיף הזה, שהוא 87, לא מתייחס למה שנאמר בסעיף 86(ב), שבו דובר במפורש על עובדים, ועליו דיברנו. אני מקבל את ההערה, גם בקרם-דאון צריך להתייחס באותו האופן, במסגרת אותם שיקולים, גם לעובדים. אני חושב שהתיקון הקטן שאומר: על אף הוראות סעיפים 85 ו-86(א) פותר את זה. נבדוק את זה בניסוח, אם זה לא מספיק פותר את זה, ננסח את זה באופן ברור יותר.

גור בליי:

אפשר להכניס את זה ברישה.

קרן רייבך סגל:

לי יש שתי הערות. אחת, הנושא של הערכת שווי של התאגיד זה דבר שבעיני הוא בעייתי.

היו"ר אורי מקלב:

איזה סעיף, (ב)?

קרן רייבך סגל:

(2) ברישה. אנחנו נמצאים במצב שבו לא בטוח שיש הערכת שווי של התאגיד למרות שכבר היו אספות נושים, וההליך הזה מתקדם. גם מבחינת לוחות זמנים וגם לעצור פה, זה לשלם הרבה כסף ולחכות הרבה זמן להערכת שווי של תאגיד, ולא בטוח שזה נכון. - - - של תאגיד שעיקר הנכסים שלו הם נכסי נדל"ן, ואפשר להסתפק בשמאות של נכסי נדל"ן, והערכה אחרת.

היו"ר אורי מקלב:

אבל צריך בסיס להחלטה. אבל מה יהיה הבסיס לכל דבר אם אין לנו הערכת שווי? אני הקטן.

יוסף חיים זינגר:

יש גם שיקול דעת לבית משפט, לכן נכתב במידת הצורך.

גור בליי:

זה במידת הצורך. לכן זה נכנס במידת הצורך.

קרן רייבך סגל:

לא נכון, אבל - - -

יוסף חיים זינגר:

קרן, זה היה בתיקון 19, ובשתי הפעמים, לדעתי, כשעשו קרם-דאון, לא עשו הערכת שווי.


(היו"ר ניסן סלומינסקי, 14:39)

קרן רייבך סגל:

בדיוק, לא עשו הערכת שווי, בדיוק מאותן סיבות. אם בית המשפט מרגיש צורך בהערכת שווי – ברגע שכותבים את זה כאן, יש לזה איזשהו - - -

גור בליי:

אבל זה הועתק מתיקון 19.

קרן רייבך סגל:

ב-(יג) היה תיקון וגם היה צורך בהסתייגות - - - לאו דווקא הערכת שווי. - - - להערכת שווי של התאגיד, שלא היה קודם, בעיני יוצר פה מכשלות שהן - - -

גור בליי:

לא, לא, זה אותו דבר, זה היה כתוב: בין השאר, וכלל הנדרש, על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין.

קרן רייבך סגל:

לא השתמשו בזה בדיוק מהסיבה שזה בלתי פרקטי לחלוטין, ולשים את זה כאן נראה לנו מיותר. יש לי עוד בעיה עם (2)(ב). (2)(ב) מדבר על הרבה מאוד הסדרים שבהם כן משאירים משהו לבעלי המניות. למשל, ממירים חוב למניות וכן משאירים מניות לבעלי המניות של התאגיד. יש כל מיני הסדרים אחרים שאנחנו עושים. הסעיף הזה אומר אנחנו נאשר הסדרים, גם אם הם לא עברו ברוב הנדרש, ביד רחבה באופן יחסי, וחס וחלילה, שלא יישאר איזשהו פתית החזקה למי שהיה בעל תאגיד קודם, כי אז זה יוביל לזה שחייבים את כל נושי העבר לשלב. זה נראה קצת קיצוני בסעיף שדווקא אמור להיות ליברלי.

שלום לרנר:

אבל אין להם זכויות. אם לא כל הנושים – הרי הנושים קודמים - - - אם לא כל הנושים נפגעים במלואם, אז למה - - -

יוסף חיים זינגר:

זה לא הגיוני שיכפו נושים, ונושה לא יקבל את מלוא החוב שלו.

קרן רייבך סגל:

- - - נשאר איזשהו - - -

יוסף חיים זינגר:

למה משהו צריך להישאר?

קרן רייבך סגל:

על בסיס החרגה - - -

יוסף חיים זינגר:

בשביל מה?

גור בליי:

זה עניין עקרוני. במצב שבו אתה בחדלות פירעון, בעל המניות הוא לא בעל האינטרס השיורי, זה מניה וביה.

קרן רייבך סגל:

כרגע אתה יכול לאשר גם בחריגה אם אנשים לא הסכימו, למעט מקרים שבהם נגיד הם היו בחוב למניות, - - - הוא מוציא פלח שלם של הסדרים שאנחנו עושים היום, שכן - - - אי-אפשר לאשר, אלא אם זה ברוב הנדרש.

גור בליי:

אבל את לא עושה אותם בקרם-דאון. את לא עושה אותם על אפם וחמתם של הנושים, זו התפיסה.

קרן רייבך סגל:

זה רק אם אין שום דבר.

יוסף חיים זינגר:

גם בארצות-הברית, שזה המקור - - -

אורי מקלב (יהדות התורה):

מה זה משהו? כשאת אומרת משהו - - -

יוסף חיים זינגר:

אם זה משהו שבעל המניות יוותר עליו.

אורי מקלב (יהדות התורה):

מה זה משהו? משהו זה גם לא הגדרה.

יוסף חיים זינגר:

בסוף יש פה אמירה ערכית, שזה לא הגיוני שנושה יוותר על משהו, בעל מניות, שנשאר לו משהו. גם בעולם של המשפט המשווה יש את כלל העדיפות - - - הוא נמצא בארצות-הברית, ולקחנו אותו בצורה מרוככת יחסית. את המינימום הזה של בעלי המניות - - -

קרן רייבך סגל:

זה מרוכך?

יוסף חיים זינגר:

לעומת הצו האמריקאי. לפחות את השכבה הזאת של בעלי המניות, אני לא חושב שנכון לשנות.

קרן רייבך סגל:

המוחלטות פה, בשונה מסעיפים אחרים, בעיני זה לא מאוזן.

ענת פילצר סומך:

אני מסכימה אתך ומחזקת את ידייך.

גור בליי:

אבל זה בגלל אלמנט הכפייה. מה שחריג פה זה שאתה כופה על הנושים לוותר על משהו. עד כמה שאני מבין, בארצות-הברית זה עוד יותר. אתה לא יכול לרדת שכבה בלי שהשכבה מעל קיבלה הכול. יש איזשהו משחק מסוים, אבל בוודאי לרדת מרמת הנושים לבעלי המניות – שוב, אתה לא כופה עליהם כל זמן שהם לא קיבלו הכול.  

קרן רייבך סגל:

אבל מה אתה אומר? אתה אומר אם במקרה יש הסדר שהוא הסדר שלא עבר באספות, אבל במסגרתו לא נותנים שום דבר לבעל מניות, את זה בית המשפט יעשה עכשיו. אם זה יותר טוב מפירוק, הוא יאשר אותו. אם במקרה הוא עבר כמעט ברוב הנדרש, היה חסר רסיס, ובמקרה בהסדר הזה נשאר אחוז וחצי לבעל המניות בחברה, בכלל אי-אפשר להשתמש בסעיף הזה.

יוסף חיים זינגר:

אנחנו כן רואים את זה כסביר.

גור בליי:

לגבי המושג שווי השוק, זה הדבר היחיד שנשאר.

יוסף חיים זינגר:

אני לא חושב שצריך להגדיר את זה.

גור בליי:

אתם רוצים להשאיר את זה - - -

יוסף חיים זינגר:

אני גם לא יודע להגדיר את זה יותר טוב.

גור בליי:

כרגע אין את זה בכלל בסעיף ההגדרות. השאלה אם זה מופיע בעוד מקומות.

יוסף חיים זינגר:

אני לא חושב.

גור בליי:

לא מופיע?

יוסף חיים זינגר:

אני לא חושב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יש יכולת להגדיר?

יוסף חיים זינגר:

אני לא יודע להגדיר את זה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

השופט יצטרך להגדיר את זה לעצמו?

גלילה הורנשטיין:

ימנה מומחה.

גור בליי:

זה מונח מקובל, אבל השאלה איך עושים את זה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מי זה שצריך לקבוע?

יוסף חיים זינגר:

שמאי, בית המשפט, מעריך שווי.

גלילה הורנשטיין:

מומחה מטעם בית המשפט.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

השופט פונה ומבקש ממישהו?

גלילה הורנשטיין:

כן, הוא יכול.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ויכול להיות שכמה אנשים יתנו שווי שוק שונה?

קרן רייבך סגל:

כן.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

תלוי למי פונים.

גלילה הורנשטיין:

בוודאי.

קריאה:

זה גם קורה.

גור בליי:

במקומות אחרים בחוק אנחנו מדברים במושגים של התמורה שתתקבל בסיטואציות - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתה יכול לכתוב הממוצע של שלוש ההצעות שהתקבלו.

יוסף חיים זינגר:

אני חושב שעדיף לא לנגוע בזה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא ניגע בזה. אם לכם זה טוב, אז - - -

גור בליי:

אז אנחנו מוחקים – מה שנשאר, מה שבנוסח של ההצעה.

קרן רייבך סגל:

רק לגבי בלבד.

יוסף חיים זינגר:

אנחנו נדבר על הנוסח. אנחנו נחשוב על הנוסח.

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona





אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה







·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה·         עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - ניופאן·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - המלצה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מאגודת לתת·         עו"ד נועם קוריס - תודה מלא לאלימות נגד נשים·         עו"ד נועם קוריס - תודה מכן לזקן·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה·         עו"ד נועם קוריס - יורוקום·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - תודה מעמותת ילדים בסיכוי·         עו"ד נועם קוריס - תודה·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - טיב שתיל·         עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצות·         נ. קוריס ושות' - שירותי גבייה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         עו"ד נועם קוריס - המכללה האקדמית נתניה·         נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - התאחדות הסטודנטים בישראל·         עו"ד נועם קוריס - דוד צ'פניק ובניו·         עו"ד נועם קוריס - ג.ג טלקום בע"מ·         עו"ד נועם קוריס - גולדפרב פתרונות תקשורת ותדמית·         עו"ד נועם קוריס -מכתב המלצה·         עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן·         עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה·         עו"ד נועם קוריס - הוצאה לפועל·         עו"ד נועם קוריס - פיצוי כספי לטייס שפוטר·         נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט·         נ. קוריס עורכי דין בחוויה בלתי נשכחת בקידום אתרים·         עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד·         עו"ד נועם קוריס - כתבה


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה