יום שבת, 7 בינואר 2017

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 7 / עו"ד נועם קוריס

הכנסת העשרים


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט


סדר היום:
הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 (מ/1207)  - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016,  מ/1027 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית חלק 7


דוד האן:

וגירעון של 13.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה גירעון עתידי, אבל בשוטף זה 180 מיליון רק. לכן, אני אומר. השאלה – אם זה תהליך של בדיקה לוודא על כל נכסיו ומה יש לו ואם הוא הבריח ואם הוא רשם את זה על שם של הבת שלו או על שם אחר וכו', יכול להיות שגם בתאגיד צריך דבר כזה.

גור בליי:

זה מקביל לגיבוש צו השיקום הכלכלי.

ספי זינגר:

זה נכון. במובן הזה זה קצת מקביל לתאגיד. אבל הבדיקה נועדה לשלב השני שהוא גיבוש התוכנית. על מה מבוססת התוכנית? על הנכסים שלו ועל יכולת ההשתכרות שלו. בגדול, מלמעלה, תקופת הבדיקה בודקת את הנכסים שלו ואת היכולות ואת הצרכים שלו, וזה הרכיב השלישי.  בסיומה של אותה תקופת בדיקה שקצוב לה זמן בחוק של סדר גודל של שנה צריך להביא תוכנית.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

מי בודק את זה? מי עושה את הבדיקה?

ספי זינגר:

הנאמן בפיקוח הכנ"ר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

נאמן יש גם על יחיד?

ספי זינגר:

כן, בפיקוח הכנ"ר כשהתוכנית עצמה מאושרת על-ידי בית משפט. התוכנית נותנת לחייב את האופק. היא אומרת לו: מה אתה צריך לעשות כדי שתקבל הפטר ותוכל לצאת לדרך חדשה, מה נדרש ממך. היא כוללת שני רכיבים מרכזיים: האחד, מימוש נכסים שלך שיממשו אותם ויעבירו אותם לפירעון החובות שלך. השני, מה ההכנסה השוטפת שעכשיו חלק מההכנסה שלך, חלק ממנה יהיה עבור צורכי המחיה שלך כי תמיד חלק מזה צריך לצורכי המחיה שלו, וחלק יהיה לפירעון החובות. רכיב מאוד מרכזי בתוכנית זה כמה זמן. כמה זמן אתה תצטרך להיות תחת משטר כזה שבו חלק מההכנסות שלך הולך לחובות ומתי אתה הופך לקבל הפטר. זה רכיב מאוד מרכזי, אולי הכי מרכזי בתוך התוכנית – זה שלב שניים.

השלב השלישי הוא השלב של מימוש התוכנית. יהיה שלוש שנים או כמה זמן שתקבע הוועדה שבו מממשים את התוכנית, החייב צריך לשלם את חובותיו ולהעביר חלק מההכנסה שלו. הוא צריך לעבוד ולהשתכר ולא לשבת, ולהעביר חלק מההכנסה שלו לטובת הנושים. אלו שלושת השלבים של ההליך כשהעיקרון המנחה שלהם הוא שכמה שיותר מוקדם החייב יידע מה נדרש ממנו כדי לקבל בסוף הפטר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כמה אמרת יחידים כאלה יש בפועל?

ספי זינגר:

16,000 כל שנה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

יש נאמנים במספר כזה או כל נאמן יש לו כמה?     

קריאות:

יש לו כמה.

ספי זינגר:

יכול להיות נאמן להרבה חייבים.

שי מילוא:

- - - שזה הכול טופל על-ידי הכנ"ר. לצורך העובדה בגלל שאי אפשר היה לטפל בזה הם עשו החצנה של העבודה הזו כלפי חוץ, הפרטה. זה אפרופו החלק מהסעיף שאנחנו נחזור אליו לגבי התאגידים ביתר שאת, אז גם פה יש נאמנים וועדה ויש כללים.

ספי זינגר:

זה באמת נקודת מבט מסוימת. זה לא לגמרי טריוויאלי שעורכי דין פרטיים מטפלים בזה, ואולי בעולם אידיאלי - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

ההפרטה היא לעורכי דין פרטיים?

ספי זינגר:

כן, עורכי דין פרטיים.

שי מילוא:

שעוברים בחינות.

ספי זינגר:

מצד שני, בעיקר בגלל ההיקפים והכמויות זה פשוט לא אפשרי אחרת. ולהחזיר את זה – זה לא עובד כך היום. אני חושב שאם היינו מחזירים את זה למדינה מי שהיה נפגע מזה בסופו של דבר זה הנפגעים. לא בטוח שיש להם יכולת לטפל בכמות כל כך גדולה של חייבים.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אני מניח שחלק מהטיפול באדם כזה לא קשור לדברים כלכליים, זה קשור לזה שצריך עובד סוציאלי או פסיכולוגי. זה כל מיני דברים שאם אתה הולך לשקם מישהו זה לא בהכרח עורך דין.

מרב מיכאלי (המחנה הציוני):

מתנצלת, זה תקלה שלי. לא הבנתי. זה ועדה פרטית?

היו"ר ניסן סלומינסקי:

הפרטה, הכנ"ר מפריט את עצמו. הוא לא מסוגל לטפל ב-16,000 חדלי פירעון יחידים ואז הוא מפריט את עצמו והוא מעביר לעורכי דין לטפל בזה.

ספי זינגר:

לא, הוא לא מפריט את עצמו. בכל מקום בעולם שאנחנו מכירים ושבדקנו, ביחידים מטפלים עורכי דין פרטיים. זאת אומרת, זה לא פעולה שמקובל בדרך כלל לעשות אותה בידי סמכות שלטונית ובישראל החליטו להפריט אותה.

רן מלמד:

כמו אותו עורך דין שטיפל באיש שניתקו אותו מהחשמל והוא אמר: אני לא רואה את הבן אדם, אותי מעניין אותי החוב שאני צריך לגבות?

שי מילוא:

לא, זה חברות פרטיות שעושות גבייה בהוצאה לפועל.

רן מלמד:

לא, זה עורכי דין. זה עורכי דין.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

רגע, רגע. ידידי היקר, תהיה לך עוד הזדמנות. לאט, לאט. תן קודם כל להבין, ואחר כך נשאל.

ספי זינגר:

דבר שני, הוא לא מטפל בהיבט הסוציאלי של המשפחה. זה דבר מאוד חשוב, אבל זה לא תפקידו.

יניב אינסל:

בפועל הוא פסיכולוג לכל דבר ועניין, תאמין לי. עורך דין שמטפל בחייבים הוא פסיכולוג לכל דבר ועניין. הוא פוגש את המשפחה.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

השאלה היא האם הם מקבלים איזושהי הכשרה?

קריאות:

לא, לא.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

 כי בראייה רגילה הוא גם יכול לגרום להרס. לפעמים אתה יכול לשבור את האמון של האיש ואת התקווה שלו.

קריאה:

ואכן, זה מה שקורה.

ספי זינגר:

זה נכון שזה בסוף דיני נפשות וזה נושאים רגישים וזה עוסק באנשים שיש לזה הרבה פעמים השלכות על החיים שלהם ועל היום יום שלהם. אני חושב שבעולם אידיאלי, ואמרתי את זה, כן היה נכון אם היה עושה את זה גורם מטעם המדינה. זה לא המצב בעולם ואני לא חושב שזה ריאלי.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתם עושים את זה לחדלי פירעון או שאתם מגיעים למשפחות עוד לפני ועוזרים להם לבנות את עצמם?

אוריאל לדרברג:

גם וגם.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

אתם לא עובדים עם הכנ"ר.

אוריאל לדרברג:

יש עבודה עם הכנ"ר, אבל לא באופן מוסדר.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא מוסדר.

שי מילוא:

ברשותכם, אולי נבין את ההליך ההיסטורי. גם כשהרוב טופל בידי הכנ"ר, הרי הנאמן מתמנה על נכסי פושט הרגל. הוא לא אפוטרופוס שלו. מלכתחילה הנאמן לא בא כגוף שיקומי, סוציאלי וכו'.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

כן, אבל אנחנו עכשיו מתחילים לעבור לתפיסה חדשה של שיקום וניסיון וזה לא רק על הנכסים, אלא זה גם לראות איך לבנות את הבן אדם ואת התקווה שלו ואת העתיד שלו אולי.

שי מילוא:

אני לא יודע אם זה המקום להכניס היבטים סוציאליים ופקידי סעד. אני לא מזלזל, אני לא יודע אם זה במסגרת החוק הזה. אבל אם תשימו לב יש גם סעיף שמדבר על השיקום הכלכלי של החייב, ללמד אותו איך להתנהל באופן אחראי. יש פה סעיפים שלמים. מה שביכולתו של בעל התפקיד או מה שהחוק הזה עוסק בו הוא מצומצם ל - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

איך עורך דין רגיל מומחה לדברים האלה?

אוריאל לדרברג:

הוא לא מומחה.

רן מלמד:

לא רק שהוא לא מומחה, גם הפקיד שעושה - - -

היו"ר ניסן סלומינסקי:

דקה, רבותי. תנו לאיש לתת תשובה קודם.

יניב אינסל:

זה ממש לא נכון, זה ממש לא מדויק. יש ועדה מיוחדת של הכנ"ר, מכרז שיוצא בצורה מסודרת, קריטריונים מסודרים שבוחרים את בעל התפקידים עם ניסיון רב. עוברים ועדת בדיקה של הכנ"ר. הכנ"ר יסביר את זה, הוא יושב פה לידי. זה ממש לא מדויק להגיד את זה. זה אנשים עם ניסיון. זה בסך הכול כחמישים עורכי דין בכל מחוז תל אביב.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

לא אמרתי, שאלתי.

דוד האן:

אולי ארחיב על זה מעט, למרות שרציתי לדבר יותר כללית. תיכף אני צריך לצאת באופן חד-פעמי, אני מתנצל, אבל אתייחס לנקודה הזו. בעלי התפקיד במקרים של חדלות פירעון של אנשים פרטיים הם בעלי תפקיד שבשונה מהחברות אנחנו כבר מזה כמה שנים טובות, עוד מתקופתו של קודמי בתפקיד הכונס הרשמי, בוחרים אותם מתוך מאגר שאנחנו מחזיקים. מה שעוד לא היה עם החברות, אצל הפרטיים כבר יש. המאגר הזה מתחדש מדי שנתיים-שלוש עם תנאי כשירות שאנחנו דורשים מעורכי הדין המשתתפים. יניב ציין בצדק. אנחנו בדיוק עכשיו, בסוף השנה האזרחית הזו, עומדים לחדש את המאגר. ולכן, אנחנו כרגע באמצע התהליך של הבחירה מחדש כאשר יש גם מבחנים, גם השתלמויות, גם ראיונות פרטניים, גם בחינה לאחור, הערכת תפקוד של הנאמנים, לפחות אלה שחוזרים ומבקשים להתמנות מחדש. יש גם מעקב רציף אחר התפקוד שלהם. ספי הזכיר קודם מהלך שנקטנו בו בתקופתי, לא ארחיב על זה עכשיו אלא ככל שהדבר יידרש במסגרת הדיונים הקונקרטיים בהצעת החוק. אבל במסגרת המהלך הזה של הבניית הליכי חדלות הפירעון של הפרטיים עד ההגעה להפטר, בין השאר, עסקנו גם בנקודה של לא לעשות הנחות לבעלי התפקיד כי זיהינו שקודם לכן היה מאגר אומנם, אבל בעלי התפקיד לעיתים באמת דגרו על הביצים או קפאו על שמריהם ולא באמת קידמו את ההליך, לא לכיוון הפטר, לא בדקו עד הסוף תביעות חוב גם עבור הנושים. היה מעט חוסר מעש. זה השתנה מתיקים כאלה לתיקים אחרים, לפי הכדאיות, לפי אם יש כסף. אנחנו החלטנו שצריך לעשות סדר בדבר הזה ושהכול צריך להיעשות בצורה מאוחדת, מפוקחת. בנינו מתווה שאנחנו עובדים עליו ומקפידים עליו עם לוחות זמנים שכרגע, כמו שספי הזכיר קודם, עכשיו רוצים לעגן בחקיקה גם לוחות זמנים מוגדרים לביצוע פעולות על מנת שהדברים האלו לא יהיו באוויר.


הדברים האלה נותנים את אותותיהם. אנחנו באמת חשים שינוי חיובי מאוד בתפקוד באמת של בעלי התפקיד. תמיד יש בעיות פה ושם ואז צריך לפקח ואז צריך להחליף בעלי תפקיד או לגרוע מהמאגר, אנחנו עושים את הדברים האלה, או למנוע הקצאה של תיקים חדשים למי שאיננו עומד בסטנדרטים שאנחנו דורשים. אנחנו נוקטים בכל הפעולות הללו. סך הכול, בשלוש-ארבע השנים האחרונות יש שינוי חיובי גדול מאוד בהקשר הזה, וזה עובד טוב. כמו שספי הזכיר קודם, זה נכון. בכל העולם זה עובד כך.  


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה